תגית: עבודת אלילים
-
ברית המלח כ״נוביליטאס״
החברה הרומאית התנהלה כך שמי שאחד מאבות משפחתו היו סנאטורים היה ״נוביליטאס״. אם אבות המשפחה היו מצטרפים חדשים לשורות הסנאטורים הם נחשבו ״נובוס הומו״, והיו פחותים מהנוביליטאס הותיקים יותר, כי ככל שיותר אבות היו ויותר זמן שהאבות האלה היו, זה יותר נחשב. לכן בתחילת הרפובליקה הם החשיבו יותר את הפטריקים, שפירושם מילולי ״האבות״ ולפי המסורת […]
-
גדי בחלב אמו
אחת הטעויות הנפוצות היא שהסיבה לאיסור על אכילת בשר וחלב היא סיבה בריאותית או מוסרית. כך הרמב״ם טוען, כך אפילו לפניו פילון האלכסנדרוני טען. אבל מסתבר שכל העניין הוא בסך הכל כדי להבדיל את היהדות מפולחן עבודת האלילים. בחפירות באוגרית נמצא כתוב,"טבח גדי בחלב אננח (שם נרדף לגדי) בחמאה". אכילה של זבחים היתה טקס פולחני […]
-
Kick Ass
החמור נקרא Ass מפני שהוא רועה, ועושה קקי מבית הרעי, מפי הטבעת. מהמקום שבו עושים קקי, שהוא גם אותו המקום שאיתו מבצעים "משכב בהמה", ומי מייצג את הבהמיות יותר מן החמור? סת היה אימפוטנט. בגרסה אחרת סת היה לא פורה. בגרסה אחרת הוא היה מסורס. בגרסה עוד יותר אחרת הוא לא היה מסורס וכן היה […]
-
רעי
סת הוא האנטי-גיבור של המיתולוגיה המצרית. סת הוא אל הסערה, סופת החול המדברית. הוא מזוהה עם המדבר ועם החי בו. הערוד. שמסמן את הטריטוריה שלו על ידי ערמות גללים גדולות. פלשת לטריטוריה של הערוד וחצית את הרוביקון, את נהר הביוב, את הר הקקי? הערוד יבעט בך וינשוך אותך. אבל נשיכה של ערוד היא לא סתם […]
-
ביאושים
המיתוס המצרי על המלחמה של הטוב ברע שמתרחשת בכל לילה, בין שקיעת החמה לבין זריחתה מתואר כמלחמה בין צפרדע לנחש, בין היפופוטם לבז, בין פיל לקוף – וכעת, בין חיפושית לקקי! נתחיל בזה שאחת מההתגלמויות של אל השמש, רע, היא באל הנקרא חפרי. הנצחון של האור על החושך שמהווה את זריחת השמש, היא ההתגלמות של […]
-
עוד חוזר
איך שלא נהפוך את זה, כשאנחנו חושבים בשפה העברית אנחנו חושבים בשפה דתית כלשהיא. בין אם היא עברה חילון, ובין אם האטימולוגיה שלה מקורה בעבודת אלילים. לדוגמה: המילה "לחזר". כביכול מילה שמשמעותה מחווה מזמינה על רקע רומנטי. מושג החיזור בולט בעוד 2 עולמות תוכן: הראשון הוא קיבוץ הנדבות, אדם ש"מחזר על הפתחים" הוא אדם שעובר […]
-
מתכת הזבל ומתכת המוות
חיפושית לא מוזכרת בתנ"ך. מה שכן מוזכר הוא ה"זבוב" שחי ביאורי מצרים: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִשְׁרֹק ָה' לַזְּבוּב, אֲשֶׁר בִּקְצֵה, יְאֹרֵי מִצְרָיִם; וְלַדְּבוֹרָה–אֲשֶׁר, בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר. וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת, וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים; וּבְכֹל, הַנַּעֲצוּצִים, וּבְכֹל, הַנַּהֲלֹלִים". לטענתי החרפושית הידועה אינה חיפושית הזבל אלא "נחושתית הקוצים", שחיה בשדות ה"בתה". שדות אלה כוללים עשבים ושיחים קוצניים שבהם […]