הברית כדהרמה

הברית כדהרמה

בבודהיזם כמו בכל דת בעצם, יש ספרות שלמה שמרחיבה את הסיפור הידוע על גיבורי הדת. ביהדות זהו כמובן המדרש, שמכיל לכאורה שברי סיפורים ש״הושמטו״ מהתורה, לפחות המקרא המשוכתב. אבל הם בעצם קובץ סיפורים בעלי מסר דידקטי, שנכתבו כנראה לאחר כתיבת הטקסט המקורי, ומפאת קדושתו, או שמא מפאת תפוצתו, לא השתחלו פנימה אל תוך הטקסט המקודש […]

עוד חוזר

איך שלא נהפוך את זה, כשאנחנו חושבים בשפה העברית אנחנו חושבים בשפה דתית כלשהיא. בין אם היא עברה חילון, ובין אם האטימולוגיה שלה מקורה בעבודת אלילים. לדוגמה: המילה "לחזר". כביכול מילה שמשמעותה מחווה מזמינה על רקע רומנטי. מושג החיזור בולט בעוד 2 עולמות תוכן: הראשון הוא קיבוץ הנדבות, אדם ש"מחזר על הפתחים" הוא אדם שעובר […]

רמטכ"ל = כהן גדול

מדוע יש כל כך הרבה שמות למנהיגים צבאיים בתרבויות ארץ ישראל הקדומה? סרן, נציב, אלוף, אביר, שר, חור, איל, ראש. לדעתי כל המנהיגים הללו היו לא מנהיגים צבאיים אלא דווקא דתיים, והכינויים אליהם באו לתאר את הפולחן: נציב = פסל עומד סרן = ציר, גלגל (מזבח אבנים מעוגל) אלוף = קורבן בקר איל = קורבן […]

מוות על קידוש השם ביהדות

התאבדות אינה מגונה ביהדות כפי שניתן לחשוב, בעיקר כשהיא על קידוש השם. ביורה דעה כתוב "גדול המאבד עצמו לדעת והוא אנוס כשאול המלך". במסכת גיטין נ"ז מסופר על מעשה ב-400 ילדים שנשבו לקלון כדי לשמש כעבדי מין ועל מנת להמנע מזה ולהציל עצמם מחטא התאבדו בקפיצה לים. במסכת קידושין פ"א מסופר שר' חייא בר אשי […]

טונסורה

טונסורה

תספורת היא יותר מאמירה אופנתית. תספורת מהווה ברוב המקרים אמירה של שייכות חברתית, ובחלק מהמקרים אמירה דתית. אצל היהודים לדוגמה לא מגלחים את הפאות, ולעיתים גם מגלחים את כל הראש חוץ מאת הפאות. האמירה הדתית היא שבתורה כתוב שאסור "להקיף פאת הראש", בין אם מדובר בהמנעות ממנהג עובדי האלילים ובין אם כי לשער בפיאות יש […]