תגית: הפילוסופיה של המדע
-
תג מחיר
האלטרואיזם היווה תמיד בעיה. הרי אם האגואיזם הוא טבעי, ומוצדק מבחינה רציונלית, איזה הגיון יש באלטרואיזם? הוא לא הגיוני ואף מנוגד לטבע, צריך לעשות מאמץ כדי לנהוג בו, ועוד מאמץ כזה שיפגע בך… התפיסה הזו החלה להיות פופולרית בפילוסופיה הפוליטית של המאה ה-17 ורק התחזקה תודות לתועלתנות והליברליזם של המאה ה-18. אבל המסמר האחרון נקבע…
-
הבורר
בסוף המאה ה-19 שררה אווירה כאילו שהמדע הגיע למיצוי וקצו הגיע. מצויים בידינו כמה וכמה ציטוטים של פיזיקאים גדולים (הלורד קלווין, אלברט מייקלסון, סיימון ניוקומב) שהפכו כעבור שנים אחדות לאירוניים, מפני שהתגליות של ראשית המאה העשרים גרמו למהפכה רבתי בהבנתנו את העולם. הכרוניקה הזו של התקדמות מדעית, משבר והתכחשות אליו ומתוך ההתכחשות והאמירה שהבעיה שנתגלתה…
-
יותר על ופחות את
משוואה היא הרבה יותר מכלי מתמטי. היא יכולה להיות אמירה תרבותית, דרך חשיבה פילוסופית, אפילו כח פוליטי. רבים מאיתנו נוטים להתעלם ממה שסובב את המשוואה, מן הסתם בגלל שאנחנו נרתעים מהמשוואה עצמה, מתמטיקה גרידא מרתיעה אותנו – ספר כמו "המשוואות הגדולות" (הוצאת כתר) אמור להיות חלון אל העולם הזה עבור מי שלא מעוניין לדבר בשפה…
-
המדע היודוצנטרי
בכל פעם שמדברים על הגניוס היהודי, המחושים מתחדדים. הדיון על מקומם של היהודים בקדמה, במדע ובמחשבה תמיד מגיע בסופו של דבר לשאלה על מקור החכמות בתורה, ומקומם של היהודים בין האומות. העמדה תמיד תהיה גזענית או אפולוגטית – אם היהודים אינם עם נבחר, לפחות יש לזקוף לזכותם את שפת העברת הידע המדעי (רפואה, אסטרונומיה, מתמטיקה…
-
מקיף אבל שמרני
שני ספרים הופיעו לאחרונה ועוסקים במהפכה המדעית, האחד בן 280 עמודים והשני בן 720 עמודים. האחד מדבר על המהפכה המדעית באופן כללי ובמבט-על, השני מדבר על ההיסטוריה המדעית מלפני ולפנים. האחד מדבר על העת החדשה בלבד, והשני מדבר גם על הרנסנס ועל המאה ה-20. ובעיקר – אחד מדבר על ההיסטוריה כהתפתחות פרדיגמטית ורבת תהפוכות, כפי…
-
Question Authority
במהלך מאה השנים לאחר קופרניקוס התחולל שינוי עמוק בתמונת העולם כפי שדמיינו אותה. מהפכה של ממש, נקודת זמן של לפני ואחרי. אבל לא הוא כדור הארץ שחולל אותה כשהתחיל להסתובב סביב השמש, גם לא המתודה שכימתה את הטבע, ודימתה את העולם למכניזם. השינוי העמוק שחל הוא בתוך נפש המדען פנימה, ובעמדתו כלפי הסמכות. יש כנראה…
-
כן לגורו
שנות התשעים היו "זמן הגורו", אבל שנות התשעים עברו ועימם כנראה שגם האידאולוגיה הצרופה של תרבות המועדונים. הקלאברים התפכחו מהאופטימיזם הבלתי נלאה שאפף אותם בתפר של סוף שנות השמונים ותחילת התשעים, והבינו שהקמפיין שלהם בצורתו המקורית לא יניב פירות. אנשים לא יאמצו את המוסיקה האלקטרונית ויזנחו את החרב והרובה, כי זהו טבעם – מלחמות ורעב,…
Culture Agent 