הרהורים בדבר כרונולוגיית ״השנים החסרות״, ונסיון לפשר בין הסתירות המקראיות על אודות הממלכה הפרסית שלפי מה שאני מניח כאן נובעות בגלל המחלוקת הפנים-יהודית בדבר תחילתה של תקופת שעבוד המלכויות – האם בזמן הכיבוש הרומאי, או רק עם חורבן הבית. רעיון שעלה לי בעקבות חווית הקריאה בספר ״מדרשי גאולה״. אני כבר שנים מתקמצן לקנות את הספר […]
טענה: קיים דמיון מטריד בין החשיבה הרומית המסורתית לחשיבה היהודית המסורתית שגובשה, מסתבר, בימים בהם רומא שלטה ביהודה. אני מוצא דמיון בין המיתוסים המכוננים של רומא לבין המיתוסים המכוננים של עם ישראל, בין איך שהיהדות רואה את מוסד המשפחה והחשיבות של פריה ורביה לבין שאיך שהחברה הרומית ראתה, בין מוסד הפונטיפקס מקסימוס לכהונה הגדולה, בין […]
הדימויים "עפר" ו"טל" משקפים את העקרון הספירלי של ההיסטוריה בתנ"ך. לפי העקרון הספירלי ההיסטוריה היא מחזורית, אך כל מחזור הוא נדבך נוסף בדרך אל "נקודת האומגה", נקודת יעד היסטורית שבה העולם יהיה מתוקן ו"החטא הקדמון" יכופר. מבחינת המדע כמובן המושגים הדתיים עברו חילון, כך שנקודת האומגה היא "המצב הטבעי" והחטא הקדמון הוביל למצב שדורש פתרון […]
"הספר בן מאה הפרקים" היה ספר אפוקליפטי בשפה הגרמנית שהופיע בראשית המאה ה-16. הוא לא היה יוצא דופן משאר הספרות האפוקליפטית של התקופה, מלבד דבר אחד: הוא דיבר על עליונות גזעית של הגזע הגרמני ועל הגורל ההיסטורי שלהם לשלוט על העולם כולו. "לפנים החזיקו הגרמנים בידיהם את העולם כולו והם עתידים לשוב ולעשות כן במשנה […]
הדיון על "גויי הים" מצריך אותנו להניח שחלק מאותם "הפלישתים" התגיירו, והתגרו באחיהם שנותרו עובדי אלילים. על רקע זה גוירו מיתוסים מהעולם הדרום אירופי, פרקטיקות דתיות חדרו אל היהדות, ודיני יחס לגר תפסו מקום משמעותי ב"תורה החברתית". היו הרבה גרים, מעממים שהותרו לבוא בקהל ה', מפני שעממים אחרים נאסרו, למרות שבתנ"ך ישנן עדויות על כך […]