הפרשנות האלגורית של פרשת המרגלים

בפרק א׳ ביהושע נאמר ״עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צידה, כי בעוד שלשת ימים אתם עברים את הירדן הזה לבוא לרשת את הארץ אשר ה׳ אלהיכם נתן לכם לרשתה״. בפרק ג׳ במעבר הירדן מתואר שאכן עברו שלושת הימים, ״ויהי מקצה שלשת ימים ויעברו השטרים בקרב המחנה״. לכאורה פרק ב׳ שבו שלחו את המרגלים הושחל באמצע, בלי קשר למאורעים שמסביב לפרק הזה. למרות שהסופר דאג למלא את שלושת הימים האלה בתוכן, שהרי רחב מזהירה: ״ותאמר להם ההרה לכו פן יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם״, והם אכן מסתתרים שם שלושה ימים ״וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד שבו הרדפים ויבקשו הרדפים בכל הדרך ולא מצאו״. הם בדיוק חוזרים אל יהושע ומדווחים לו ״כי נתן ה׳ בידנו את כל הארץ וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו״. האם באמת יהושע היה צריך את הדיווח הזה לפני שהוא נכנס לארץ, האם לא די לו בהבטחת ה׳ ובברכתו בפרק א׳? אין לנו אלא להניח שהריגול היה חלק מתבנית מתבקשת, כאילו כחלק מיישום של ספר כללים כלשהוא. הרי את אותה השאלה גם יכולנו לשאול בקשר למשה רבינו והמרגלים בספר במדבר.

רות רבה ב׳ מנסה לענות על השאלה הזאת באמצעות מדרש פסוק המתאר יוחסין לא ברורים של בני שלה בן יהודה לבין מגילת רות. המדרש קושר את צאצאי שלה אל בני רחב, שגם היא היתה גיורת והחליטה לדבוק בעם ישראל ובשכר זה זכתה לכל מיני דברים. באמצעות הקישור הזה, הם דורשים מדרשים על תכונותיהם וכישוריהם של המשיח ושל ענקי רוח ותורה אחרים: אומנויות שונות שהיו בשימוש בית המקדש – אורגי הפרוכת, חרשי מתכת לכלי המקדש, חקלאים שמגדלים עצי בשמים לשימוש בפולחן המקדש וכו׳. לפי מה שמספרים שם, לסיפור של רחב הזונה יש תפקיד בפרשנות אלגורית של כניסתם של בני ישראל לארץ ישראל, כהכנה רוחנית לקראת תרגול מיסטי. שלושת הימים ש״מילאו״ כביכול בסיפור הזה, הם רפרנס לשלושת ימי ההגבלה. כנראה שזהו התפקיד שבא למלא הסיפור הזה, הכנסה למסגרת הזו. לפי רות רבה, עבודת הריגול היא-היא ההכנה הרוחנית, ״עשו עצמכם חרשין ואתם עומדים על רזיהם״.

הערה: משמעות השם רחב היא ״שאלוהים ירחיב לנו״. כמו ״רחבעם״ ו״רחביה״ רק בלי המרכיב התאופורי. ר׳ אלעזר בן יעקב אומר: משום שהיא נעשית רחבה בזכויות. נדמה שהכוונה ב״ירחיב״ זה ״יביא שמחה״. אני מניח שהמובן ״רחב״ של בעל מימדים חזיתיים גדולים נובע מהגלגול של הפועל אל ביטויים כגון ״יד רחבה״, שמשמעותו של הביטוי הזה הוא רווחה ועושר. גם הביטויים של ר.ח.ב במשמעות רוחב בתנ״ך הם מלשון ״רחבת ידיים״ – בהקשר של שדות פוריים למרעה ולקציר. בתהלים כתוב ״וירחיבו עלי פיהם״ במשמעות של ״צחקו ממני״, מכאן המונח ״חיוך רחב״ במשמעות צחוק. רבי אלעזר בן יעקב, זה שבשמו הובאה דרשת השם רחב, נחשב כמי שמוסר פרטים מוסמכים על בית המקדש ועל עבודת בית המקדש. אם הולכים לפי המסורת האלגורית שעל פיה מי שעבד בבית המקדש הוא מי ש״ירד למרכבה״ כמו ר׳ ישמעאל שנקרא ״כהן גדול״, יש לראות בר׳ אלעזר בן יעקב את אחד מהאבות הקדומים של חוג יורדי המרכבה, אלה שמיישמים את ההכנה הרוחנית הזו שמתוארת כאן ומתייחדים עם כל מה שרחב מגלמת בה – ה״ריגול״ לפני הכניסה לארץ.

  • הפרשנות האלגורית של פרשת המרגלים
  • הפרשנות האלגורית של פרשת המרגלים
  • הפרשנות האלגורית של פרשת המרגלים
  • הפרשנות האלגורית של פרשת המרגלים

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.