השבטים הקטנים כגרים

חוקרים לא מועטים כגון יגאל בן נון, ישראל קנוהל וכו' טוענים שמקור ישראל הוא מכנענים אוטוכטוניים ש"התגיירו" והצטרפו לקבוצה קטנה יותר של אנשים שהביאו את בשורת המונותאיזם. הקבוצה הקטנה הזאת אולי ברחה ממצרים, אבל לענייננו זה פחות חשוב. התנ"ך לא מכחיש את זה שבני עממים זרים התחתנו עם בני ישראל, ושיתפו איתם פעולה. חצי מגיבורי דוד היו בני עממים זרים, אך בו בזמן יהודים ו"ראשי סנהדרין" (כפי שטוענת הגמרא). איך זה יכול להיות? רק במידה והמלחמה בין ישראל לעממי הסביבה היתה על רקע דתי, הישראלים המקוריים והמתגיירים נגד תושבי הסביבה שעדיין לא אימצו את האמונה באל אחד.

פה ושם בתנ"ך זה כתוב כאמור במפורש, ופה ושם זה כתוב במרומז. או שגם כן במפורש למרות שהפרשנות האורתודוכסית פירשה את זה אחרת בצורה תמוהה, מסלפת או מתפתלת. בדברי הימים נאמר שאפרים ישבו מימים ימימה בארץ, ונלחמו עם תושבי גת. בשופטים כתוב שאפרים "שורשם בעמלק". מה שאומר שאפרים הם "כנענים אוטוכטוניים". אבל מסתבר שלא רק אפרים או הנשפחים ליהודה היו גרים.

יגאל ידין סבר ששבט דן היו פלשתים שהתגיירו ונלחמו בשאר הפלישתים שלא התגיירו, עד ש"נלחצו ההרה" ונאלצו לברוח לקרוביהם, נפתלי בצפון. אדם זרטל טען שעמו של סיסרא היו גם כן פלשתים, "השרדנה", ובתלמוד נאמר ש"מבני בניו למדו תורה בבני ברק".

מסתבר שכל "השבטים הקטנים" הם נספחים. גם יששכר וזבולון שישבו בגליל התחתון ובאו לעזרת ברק, וגם ברק עצמו שהיה משבט נפתלי. המלחמה של שלושת השבטים הללו בסיסרא היתה בעצם מלחמת אחים של המתגיירים באלה שעדיין לא התגיירו. חבירתם עם דבורה משבט אפרים, היתה ההצטרפות הרשמית שלהם לקואליציה הישראלית.

אני סובר, ואין שום דרך להוכיח את זה חוץ מהצלבות של מקורות במקרא, שהשרדנה ושאר גויי הים שהתגיירו נחשבים לנספחים לעם ישראל במדרגה נמוכה. או בקיצור "בני השפחות". דן ונפתלי בגליל העליון, אשר בגליל המערבי, גד בעבר הירדן הצפוני, דן במישור החוף הדרומי (יששכר וזבולון בעמק יזרעאל ובעמק בית שאן). המשותף לכל המקומות הללו הוא שהם נקראו "גליל הגויים". המשותף הוא שכולם היו עמקים. בני ישראל הורישו בקלות את ההרים, הם התקשו להוריש את העמקים מפני שליושביהם הכנענים והפלישתים מצוין שהיו "רכבי ברזל".

גם משמותיהם של גויי הים מכתבי אל עמרנה ניתן להבין שישנו קשר אפונימי בין גויי הים לשבטים הקטנים: יששכר הוא ת'כר, דן הוא דננ. השרדנה אם כך זה "אשר" ו"דן". ממגילת ון אמון ניתן להבין שת'כר היו לא רק יששכר אלא גם זבולון. ומנשה דחקו אותם לעמקים. כלומר לפי שופטים א' מנשה וזבולון לא הצליחו להוריש את יושבי ואדי ערה ומישור החוף הצפוני. אלא רק את מורדות השומרון הצפונים והמערביים.
זרטל טוען שהמבצר של השרדנה נמצא באותו המקום, אותו זיהה כ"חרושת הגויים".

ביהושע י"ז לא ברור אם מנשה היו שלוחות ביששכר ובאשר או שליששכר ולאשר היו שלוחות במנשה, או שבני אשר ויששכר ישבו בנחלת מנשה כי לא הצליחו להוריש את הכנענים בתחומם. בכל מקרה כתוב שהכנענים היו למס. מאידך על יישכר נאמר "ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד".

"וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת-יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין-דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ–שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. וַיְהִי, כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנוּ אֶת-הַכְּנַעֲנִי, לָמַס; וְהוֹרֵשׁ, לֹא הוֹרִישׁוֹ"

ניתן לשים לב שבנחלת יששכר לכאורה היתה דאר (דור) וכן עין דור. מה שלא הגיוני, כי הרי דור היא לחוף ימים. כך גם יחזקאל קויפמן העיר. ומכאן: הפרשנות שבני יששכר ישבו בנחלת מנשה היא הסבירה יותר.
כאמור דור היא לחוף ימים. נאמר בברכת יעקב "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת, וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן". ת'כר היו מסיציליה, השרדנה מסרדיניה, פלשתים מכרתים – כולם מאיים בים התיכון. אונקלוס מתרגם את הפסוק "לחוף ימים ישכון" – "הוא יכבש מחוזין בספינן", כלומר יעקב מברך את זבולון שיכבוש טריטוריות מעבר לים כפי שהצידונים עשו. כמובן שגם בנו של זבולון נקרא סרד, "משפחת הסרדי", מה שקושר אותו לסרדיניה. ומי יודע אם ברכת יעקב אינה ברכה לכיבוש עתידי, אלא ציון עובדה בקשר לעברו של זבולון.

  • השבטים הקטנים כגרים
  • השבטים הקטנים כגרים
  • השבטים הקטנים כגרים
  • השבטים הקטנים כגרים

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.