מצב מנטלי

מצב מנטלי אני לא תופס את זה שאני עצוב כל כך על כוכב פופ. מצד שני אני פתאום מבין איך הם באמת נגעו לנו, הכוכבים. אני עצוב, ואין לי כל כך מה לומר. עצב כזה. כאילו שמדובר באיזה מישהו מהשכונה. עצוב לי בערך כמו שהיה עצוב כשלחצתי את ידה של שוש עטרי כמה שעות לפני שהיא מתה, גם כן מהתקף לב. עצוב לי כמו שהיה עצוב לו המורה שלי בבית הספר היסודי שכל כך אהבתי היתה מתה, ככה פתאום בחטף. עצוב לי בעיקר כי אני נמצא עכשיו בשיאה של תקופה שבה ההערצה שלי למייקל ג'קסון הפכה לסגידה. לא רוצה להיות אוברדרמטי יתר על המידה, פשוט אומר שעצוב לי. נגעת בי, תודה לך ; אהבתי את מייקל ג'קסון ואני יכול להתגאות בכך שאני לא יוצא עכשיו מהארון כמעריץ בהכחשה. אהבתי את האמירה שלו למרות כל הציניות, המסרים שלו דיברו אלי ולא רק בדיעבד, כמובן שגם המוסיקה שלו לרוב. הוא היה כוכב פופ אמיתי, הראשון במעלה, סמל. יהי זכרו ברוך. נ.ב הקליפ הזה הוא פשוט מסחטת דמעות, גם בפעם האלף. או שאני בוכה עכשיו בגלל שמייקל ג'קסון מת.

  • מצב מנטלי
  • מצב מנטלי
  • מצב מנטלי
  • מצב מנטלי

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.