Question Authority

Question Authority במהלך מאה השנים לאחר קופרניקוס התחולל שינוי עמוק בתמונת העולם כפי שדמיינו אותה. מהפכה של ממש, נקודת זמן של לפני ואחרי. אבל לא הוא כדור הארץ שחולל אותה כשהתחיל להסתובב סביב השמש, גם לא המתודה שכימתה את הטבע, ודימתה את העולם למכניזם. השינוי העמוק שחל הוא בתוך נפש המדען פנימה, ובעמדתו כלפי הסמכות. יש כנראה קשר ישיר לרפורמציה הפרוטסטנטית שחלה באותה התקופה, ובתגר שהיא קראה על הסמכות של הכנסיה הממוסדת. מדובר הרי באותו מנגנון אוטם-מוחות שאסר על גלילאו "להחזיק באמונות הכופרות או להגן עליהן". הסמכות היא המפתח, וזו השורה התחתונה (כפי שאני רואה אותה) בספרו של סטיבן שייפין, "המהפכה המדעית", שיצא לאחרונה בהוצאת רסלינג. מדובר למעשה בתמונת מראה לתיאוריות מוכרות כמו של קון, שמדבר על המשבר בפרדיגמה (כאנלוגיה להמרת דת), ושל פול פיירבנד שמדבר על מתודה מדעית ככובלת את ידי המדען (בכך שהיא מכפיפה אותו תחת סמכותה) :: . :: המתח בין דת ומדע, כפי שמשתקף מהעמדה כלפי סמכותה של הכנסיה (והממסד המדעי שהיא), מנותח משלושה היבטים שונים בספר: מה ניתן לדעת, איך ניתן לדעת ולשם מה יודעים (ובתוך כך הוא נוגע בהיבטים שונים בפילוסופיה של המדע). כל היבט מדבר בפני עצמו בדיאלקטיקה של גאולת המדע, אבל שייפין נזהר שלא ליפול למלכודת שהוא עצמו מורה עליה: בין ההיסטוריונים של המדע קיימת מחלוקת גדולה האם אכן היתה מהפכה. או יותר נכון, האם תהליך הגאולה של המדע כרוך בהתפכחות מדרך חשיבה כוזבת, ומעבר אל דרך חשיבה מתקדמת ו"נכונה" יותר. במקום להביע דעה בעניין, הוא מעדיף להגדיר את גאולת המדע בצורה כזו: גאולת המדע היא מטרה מסויימת שסומנה על מנת שהגזע האנושי יגיע אליה, ולא משנה בדיוק איך. לכך, על פי הבנתי, הוא מתכוון כשהוא חוזר וטוען שלמהפכה המדעית אין "מהות".

מהי אותה מטרה? שימוש ללא משוא פנים בידע שיש לנו אודות הטבע, דה-פרסונליזציה שלו והפיכתו לאובייקטיבי. כלומר, השימוש הלגיטימי היחיד בטלאולוגיה במסגרת המדע הוא החתירה אל עבר העלמת המרכיב הסובייקטיבי לגמרי. מהבחינה הזו שוב מתרכבת מסקנת הספר עם תורתו של קון, שטען שדבר כזה בלתי אפשרי משום שכל מתודה מדעית כוללת מרכיבים סובייקטיבים של העוסק בה. פיירבנד דיבר על תקינות מוסרית בעיסוק במדע, המדען האולטימטיבי הוא זה שמצד אחד הגיע אל אידאל המוסר ומצד שני לא מגביל את היצירתיות (של עצמו או של מישהו אחר). שלוש ההגדרות הללו מתלכדות לאידיליה מדעית: ברגע שכל מדען מצליח להגיע אל האובייקטיביות המיוחלת, הרי שהוא הוא הגיע אל היעד ונמצא במקום שכל מדען אחר היה מגיע אליו. ממילא אף אחד לא ינסה להצר את צעדיו של מדען אחר, ולכפות עליו מתודה מסויימת. מרגע זה, הסמכות תהיה חסרת ערך משום שכולם יגיעו לאותה המסקנה בדרכים טהורות. מאבקי כח גם כן לא יהיו, והפוליטיקה של המדע תתמקד בעיקר בבניה ולא בהריסה.

:: . ::

הערה 1: תיאור של אידיליה שכזו מתבטא גם בחזון אחרית הימים של מיכה (פרק ד'): "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים. וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ‍ִם. וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה. וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי פִי יְהוָה צְבָאוֹת דִּבֵּר. כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד" ; הר בית ה' (ירושלים) הוא המדע, ו-ה' עצמו הוא האובייקטיביות. כל איש הוא מדען, וקבוצת אנשים היא עם/פרדיגמה. על כן, ברגע שבו המדע יהיה נטול סובייקטיביות לחלוטין יתגשם אותו החזון. כל המדענים ינהרו אל אותו המדע, משום שאת המקום של האגו והאינטרסים שלהם תפנה נכונות לחקור את אותו המדע ההיולי (כלומר, שלא סולף בידי המרכיב הסובייקטיבי). ממילא גם לא תהיה מחלוקת בין המדענים, וכל הסיעות הסותרות ישלימו אחת עם השניה. את ה"חרבות" בשלב המשבר של קון, יכתתו המדענים שמחזיקים בפרדיגמות השונות לאתים, והדינמיקה ביניהם תהפוך מהתכתשות להפריה הדדית. מאחר שכך, המדע יגיע אל פסגתו, וכיוונו הטבעי יהיה טוב האדם שהוא גם הטוב האולטימטיבי, המוסר האובייקטיבי. היעד, אם כן, הוא מציאות שבא כל אחד הולך על פי האמת שלו, אבל האמיתות של כולם לא שונות אחת מהשניה ולכן למעשה כולם הופכים לישות אחת של "אנחנו", ללא מחלוקות ומלחמות.

הערה 2: הטוויסט המשיחי שאני מכניס בפיו של שייפין הוא לא המצאה שלי. כבר בראשית הספר הוא מצטט את פרנסיס בייקון בספרו "התחיה הגדולה", ואת המוטיבציות שלו לעסוק במחקר מדעי על מנת לפרוץ את גבולות הידע האנושי תוך הגשמת נבואתו של דניאל, "יְשֹׁטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת". בייקון ראה, על פי שייפין, כחובה דתית את החזרת השלטון הטכנולוגי של האדם על הטבע על מנת להשיב את חנו של האל על האנושות (ולהשיב אותה לגן עדן). שייפין גם מציין את המוטיבציות של האמפיריציסטים האנגליים (ובעיקר רוברט בויל) לשתף ביניהם את הידע המדעי, על מנת להעביר את הנסיון הניסויי והתצפיתי מנחלת הפרט לנחלת הכלל. בויל הקפיד על מתן מידע רב ככל האפשר, בכדי לתת משנה אמון בעדויות הללו, על מנת שמדענים מאסכולות שונות יוכלו להסתמך עליו מבלי לפקפק באיסוף המידע הזה. הוא מצוטט גם כמי שדגל במחקר צנוע ונקי מאינטרס, "אין זה מענייני לתמוך או להתנגד לכת זו או אחרת". ומכאן: הדרך אל השלום המיוחל עוברת בקונצנזוס מדעי.

  • Question Authority
  • Question Authority
  • Question Authority
  • Question Authority

One thought on “Question Authority

  1. […] טכנואנימציה עתיקהחסר מיןדאנס לייףזרע רעציור גוףעב"מים קורים עכשיוpodiumixסוציאליסט בלאיכבוד לאחר המוותמעבר לפינהמזמורי […]

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.