נרתיק

לאטימולוגיה של המילה ״נרתיק״ באופן מפתיע יש קשר ישיר לאיבר המין הנשי. מסתבר שכשפרומתאוס גנב את האש מהאלים הוא הניח אותה בתוך ״נרתקס״ narthex. פולחן האש קשור לשאלת החיים לאחר המוות, אלה מבין הקדמונים שקברו את מתיהם, עשו זאת כדי להשיב את המתים אל בטן האדמה. בטן האדמה נחשבה בעבורם כרחם, על ידי קבורה מחזירים את האדם למצב בו הוא עשוי להוולד מחדש.

הכניסה למערות היתה מעוטרת בגלי אבנים, דולמנים שכאלה סימלו פאלוס, כשהמוטיבציה היתה הן לסמל את העיבור הסמלי של המת, והן כאילו כדי שהגל יהיה ״קנה תותח״ של הנשמה אל חלל האדמה. המערה, היתה כמין הר געש והתותח, שיגר את הנשמה אל הלוע שלו, שאמור להיות או השאול (במובן הכתוני שלו, ללא קונוטציות שליליות), או פשוט החלל הפנימי והלוהט של האדמה, האמפיריאן ״אמפירוס״ (ἔμπυρος). מאוחר יותר, כשהשאול הפך להיות בעל קונוטציה שלילית, האמפיריאן הזה עבר לשמיים, אך עדיין נקשר עם יסוד האש. אך בימי קדם האש היתה התכונה של האדמה הפנימית, מקור כל המתכות.

למען האמת גם בספר חנוך עזאזל היה המלאך שגילה לאדם את אמנות כלי הנשק ואת מדע המתכות, ובעקבותיהם בני האדם סטו מדרך הישר. מה עשה האלוהים? ביקש מרפאל לקשור את עזאזל להשליך אותו לתוך בור, ולכסות את הבור באבנים (במעבר חד לספר טוביה). כפי שאנו רואים שעזאזל הוא שליט הגיהנום, ולחרב יש ״להט״ – גם כאן יש קשר בין השאול לבין חום, ובין שניהם אל מעמקי האדמה.

נרתיק

כפי שבספר שמות אנו רואים את אלוהים מתגלה מתוך הסנה, גם היוונים שייכו את הנרתקס, אל שיח, או יותר נכון קנה חלול. ״ספר חיי אדם וחוה״ (vite Adae et Evae) טוען שמקור שמו של קין הוא ״קנה״. בפס׳ כ״א נאמר שמיד כשקין נולד הוא מיד קטף קנה, והביא אותו אל אמו. אנו גם רואים שנח בנה את התיבה מעצים, ונצטווה לבנות אותו ״קינים״. ביתה של הציפור המורכב מזרדים נקרא ״קן״ – אנו רואים את ההוראה הכפולה של השורש הזה, הן כדי לציין זיקה לצומח מן האדמה, והן כדי לציין את המתכת שמקורה מן האדמה.

כאן אני נעזר בשתי הערות של Carl Ruck, חוקר האנתאוגנים. שטוען שאותו ה״קנה״ הפך להיות מאוחר יותר שם כולל לצמחי מרפא, או יותר נכון לתיבה המכילה תרופות. כך גם ההוראה המאוחרת יותר של המילה ״נרתקס״ ביוונית, שבמשנה במסכת כלים נקראת ״תרונתק״. ראק מפליג, ומזהה את אותו הקנה כבאנג קדום, באמצעותו יכלו השמאנים לשאוף עשן ולהתחבר דרכו אל עולם המתים. הנה כי כן אנו רואים את שתי המשמעויות הנפוצות למילה נרתיק, עולות מתוך הולדתן של הדתות: נרתיק כבית קיבול, הן לפאלוס והן למענקים אחרים.

בלי קשר מסתבר שהמושג ״נרתקס״ הפך ברבות הימים למרכיב ארכיטקטוני של כנסיות דווקא, כמבואה אל חדר פנימי. הסיבה טמונה כנראה בכך שהכנסיות הראשונות היו תעתיקים של מקדשי מערה, כמו בסגנון אלה שהיו בשימוש המיסטריות של אלאוסיס, כשבהם הכניסה אל תוך המערה, רחם האדמה, היתה מטאפורה של טרנספורמציה אל העולם שמעבר.

  • נרתיק
  • נרתיק
  • נרתיק
  • נרתיק

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.