חופשי ומאושר

אורי קליאן כבר היה במשחק הזה של החופש, כסולן להקה בשם זה, אבל רק עכשיו הוא יכול לומר לעצמו שהוא חופשי באמת. אחרי 15 שנה פלוס של פעילות להקתית הוא עושה את זה ואומר חלאס, הגיע הזמן לפנות לקריירת סולו. "הגורל כיוון אותי להבין שאני ולהקות זה לא דבר שהולך ביחד", הוא מסביר, כמי ששותף ללהקות קצרות מועד שהכל הלך בהן יפה (פלייליסט, הופעות וכו') חוץ מזה שהן היו קצרות מועד.

קליאן התחיל כגיטריסט בלהקת הרוקסן ג'וני הכבאי (סולן: שי נובלמן), המשיך כבסיסט ההרכב שהיה אחראי לאלבום הבכורה של להקת הפאנק "השפן הנכון" ב-1995, שותף ללהקת "רוך" הרוחנית בעידן טרום שבע ושוטי הנבואה, והנהיג כאמור את להקת "חופש" שהניבה את הלהיט "לילה ויום". אל תנסו לחפש תככים, לא היו כאלה וחברי הלהקות האלה בסך הכל תורמים את חלקם גם בקריירת הסולו של קליאן. הסיבה היחידה לפרישתו היא הצורך הזה של להיות לבד.

"החומרים שכתבתי עם הזמן הפכו אישיים יותר יותר, עד שלמצב שכבר לא היה צידוק לבצע אותם בפורמט להקתי", הוא מסביר, "יש משהו באנרגיה של להקה שלא תמיד מאפשר לך להיות עדין או להגיד דברים שרק אתה עומד מאחוריהם. כשאתה להקה יש לך יותר סטייל ופאן, בסולו אתה יכול ללכת לפינות נדחות בכתיבה, באישיות שלך. כשאתה במסגרת להקה ההחלטות מתקבלות על ידי כולם, בסולו אתה היחיד שצריך להסכים עם עצמך שנכון לך לשיר".

במשך הקריירה שלך עבר מקיצון לקיצון מוסיקלי, מצאת את עצמך עכשיו?
"חיפשתי את עצמי מוסיקלית והלכתי לאיפה שאפשר למצוא, השפן הנכון ורוך הם באמת הניגודים האלה. רציתי להיות מושפע מכמה שיותר דברים ורציתי לראות איפה זה מתלבש הכי טוב, אתה כותב טקסטים ולא תמיד יודע למה הם מתאימים. כאדם צעיר אתה צריך לטעום כמה שיותר. בסופו של דבר זה נשמע והרגיש הכי טוב בצורה הבסיסית והקלאסית ביותר של הרוק".

איפה האלבום הזה נמצא בהשוואה לדברים אחרים שעשית?
"האלבום הזה מהודק יותר, אחיד מבחינת סטייל, פחות מפוזר. הייתי אומר שזה האלבום הבוגר הראשון שאני עושה וממש עומד מאחוריו ב-100%. האמת שאני מקבל כאן אובר-קרדיט, היה משהו כיפי בחוויה של יציאה מלהקה, אמרתי לעצמי שאם עכשיו אני לבד אז בוא ואעשה את זה לגמרי עד הסוף – הלחנים, המילים, ההקלטה, הנגינה, המיקס – כמעט הכל עשיתי בעצמי, חופשי זה לגמרי לבד, כמו שאומרים, אפרופו חופש"

אלבום הסולו הראשון של קליאן כולל 13 שירים, בהם קטע המסמפל את דייויד בואי ("צמא לאהבה" את השיר "1984", באישורו האישי), גרסת כיסוי לשירה של יהודית רביץ "עכשיו הכל בסדר" (שמבוצע עכשיו מנקודת מבט גברית) ודואט עם אבי בללי, סולן נקמת הטרקטור. "אנחנו הפכים", מספר קליאן על בללי, "הוא הרבה יותר בסי ממני, וזה נשמע כמו דואט של אבא ובן. אני חושב שבללי מוערך אולי כיוצר ופורץ דרך אבל פחות כזמר, בעיני הוא מדהים, וזו הסיבה שהזמנתי אותו לשיר איתי. החברות בינינו נוצרה במקור דרך אביב ברק שחבר אלי עוד בג'וני הכבאי ושימשכמתופף גם בנקמת הטרקטור, זה התחיל על הבמות ונמשך גם מחוץ אליהן"

קליאן שחורש את הארץ בשנה וחצי האחרונות, מופיע בימים אלה 7 פעמים בחודש. ביום שישי הקרוב יחבור לטריפל פיצ'ר עם רפי פרסקי ויובל גורביץ', במה שיהווה מפגש בין שלושה דורות של יוצרים. "מדובר בחיבור אסטרטגי ורעיוני. זהו איחוד קהלים, שייצור מרקם אחד גדול של אוהדי רוק. מצד שני, כמי שגדל על המוסיקה שלהם, תווצר המשכיות ואולי איזו מחווה. כל אחד מאיתנו יופיע 40 דקות ויבצע משירי אלבומיו, אני וגורביץ' מהאלבומים החדשים שלנו, נבצע גם שיר משותף כל השלושה, ונארח את שרון קרלן בשני שירים".


רפי פרסקי, אורי קליאן ויובל גורביץ' יופיעו ב-24 המועדון, יום שישי הקרוב, 16.11, 21:00.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.