עוד חוזר

איך שלא נהפוך את זה, כשאנחנו חושבים בשפה העברית אנחנו חושבים בשפה דתית כלשהיא. בין אם היא עברה חילון, ובין אם האטימולוגיה שלה מקורה בעבודת אלילים.

לדוגמה: המילה "לחזר". כביכול מילה שמשמעותה מחווה מזמינה על רקע רומנטי. מושג החיזור בולט בעוד 2 עולמות תוכן: הראשון הוא קיבוץ הנדבות, אדם ש"מחזר על הפתחים" הוא אדם שעובר דלת אחרי דלת ומבקש נדבה, החיזור שלו הוא בעל טון מתחנן, כמעט בעל כורחו. הוא בדרך כלל נתקל בדחיה, ואם הוא נתקל שלא בדחיה הוא בדרך כלל אסיר תודה במובן הכי משפיל של המילה "אסיר", כבול בשלשלאות ומבוזה שמי שנתן לו את הנדבה מודע למצבו ו"מחזיק אותו בביצים": "אתה קיים רק בזכות הנדבה שלי, בלעדיה היית גווע".

כמו בכל דבר גם לזה יש משמעות מינית, עולם התוכן השני. עבודת הבעל, היתה מלווה ביחסי מין פולחניים שהיוו סימולציה ל"זיווגים עליונים" בין השמיים לאדמה. הבעל היה אל הסערה המוריד גשם, הזרע היה "רסיסי הלילה", קיום יחסי המין היה מין תפילה שמטרתה לעורר את העולמות העליונים ואת חסדי השמיים – בדיוק אותו עולם המושגים שהמקובלים משתמשים בו. קוראים לזה בדת "תיאורגיה". המקובלים אפילו רואים את יחסי המין שנעשים בחדרי חדרים כשיקוף של אותם הזיווגים בין השכינה לקדוש ברוך הוא, ועל כן הם אמורים להיות "בטהרה" ו"על הצד הנכון".

קדשה הייתה אותה האישה שקיימה יחסי מין לצרכים פולחניים. היא היתה מקבלת תשלום "אתנן" שהיה הופך ל"הקדש". כלומר, היית קונה כרטיס ללונה פארק, וכל ה"הכנסות" של אותו הלונה פארק היו "קודש" לאותו מקדש הבעל. הבועל במקרה הזה היית אתה. הנבעלת היתה אותה "מפעילת מתקנים" בלונה פארק הקדוש. ובגלל שהחוויה היתה כל כך מסעירה וההרפתקאות רבות, המודל העסקי של מקדשי הבעל היה מוצלח ביותר. אנשים היו הופכים ללקוחות מרוצים וחוזרים, או יותר נכון "מחזרים" על הפתחים – ולקדשות היו כמה פתחים, גם מקדימה וגם מאחורה. לקדשים לעומת זאת היה רק פתח אחד, מאחורה. או אולי פתח שני, בפה. כן, היו גם קדשים זכרים, ג'יגולוז.

היהדות כמובן גינתה את הסוג הזה של הפולחן: "לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית ה' א-להיך לְכָל נֶדֶר, כִּי תוֹעֲבַת ה' א-להיך גַּם שְׁנֵיהֶם". "לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

כשאתה חוזר כמו לקוח טוב ומגיע עם הלשון בחוץ כמו כלב, כאילו שאתה בעל צרכים מיוחדים ונזקק. אין הבדל בינך לבין קבצן שמחזר על הפתחים, אין הבדל בינך לבין פלרטטן פאתטי.

עוד חוזר

שימו לב בלי קשר ש"קדש" משמעו בספר יהושע ובדברים הגבול של ארץ ישראל. "בין קדש ובין שור", "בין קדש ובין ברד". במסכת גיטין יש דיון שלם על מה הגבולות של ארץ ישראל ומדברים שם "על הרקם ועל החגר", שהם התרגום של אותו "קדש". "קדש" היתה עיר כהנים בנחלת נפתלי, והיתה פולמוס של בעל ספר דברים על קיומו של מקדש הבעל באותה העיר. למעשה היו שני מקדשים בשתי גבולות ממלכת ישראל, שמאוחר יותר אנו פוגשים כמקדשי ירבעם. אם שאלתם את עצמכם למה יש כל כך הרבה "קדש" בתנ"ך – הרי לכם. "קדש בגליל בהר נפתלי", קדש נפתלי, קדש יששכר, קדש ברנע, קדש שבה נקברה מרים וכו' וכו'.

ד"א הדקויות של התנ"ך מספרות שאלון צעננים, איפה שישבה (עם רגליים פתוחות. שנאמר "כרע נפל שכב בין רגליה") יעל אשת חבר הקיני, היה בגבול נפתלי ויששכר. קדש יששכר נמצאת באיזור מגידו, קדש נפתלי נמצאת בבקעת יבנאל – שני מקומות שתוחמים את עמק יזרעאל, המקום בו היתה המלחמה בין ברק לסיסרא. לומר: לאיפה שלא תברח תמצא לעצמך בית בושת, ובאותו בית הבושת שבו "מסרסרים", "יסרסו" לך את הבושת – סיסרא השובב. כלומר, האטימולוגיה של השם סיסרא היא מסרסור ומסריס.

  • עוד חוזר
  • עוד חוזר
  • עוד חוזר
  • עוד חוזר

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.