אלוהים בן זונה

אלוהים בן זונה אני קורא את הספר "אלוהים אינו גדול" של כריסטופר היצ'נס ובעיקר מתפלא – כשהוא כותב בגישה שונאת כל כך כלפי הדת, ובשפה מתנשאת, מה הוא מנסה לעשות? לשכנע את המשוכנעים שמסוגלים לקרוא שפה כזאת, או להבריח את המאמינים שלא מסוגלים? השפה שבה הוא משתמש בוטה אפילו יותר מזו שריצ'רד דוקינס משתמש בספרו "יש אלוהים". היא ממש לא סובלנית, היא ההפך הגמור ממה שהשניים מתכוונים כשהם דוגלים ברדיפת השלום שלהם, היא מתגרה. הייתי יכול לפטור את עצמי בטענה שהיצ'נס מתכוון לצאת נגד הדת ולא נגד אלוהים, כמו דוקינס, אבל גם זה לא נכון. אצל היצ'נס אני רק נוכח לדעת שהקו בין אנטי-דת לבין אנטי-אלוהים הוא דק מאוד. מספיק להביט בשם הספר ולראות ש"אלוהים לא גדול", זה לא ש"הדת מרעילה את העולם" והדת עצמה היא תוצר של אדם מעוות בהשקפתו המוסרית, זה האל שמעוות בהשקפה המוסרית שלו. אם היצ'נס רוצה לצאת נגד התאיזם שיגיד את זה, אם הוא רוצה לצאת בעד האתאיזם שיגיד גם את זה, אם הוא רוצה לצאת בעד הדאיזם זה יהיה הכי טוב אבל הוא פשוט לא עושה דבר מלבד להשמיץ ולנאץ. אני מוצא את רוב מה שכתוב בספר פלקטי מאוד, פחות מלומד מהספר המקביל של דוקינס שחופף אליו אגב ברובו, ובעיקר מתעלם מדבר אחד קטן שמנשה המלך אמר לרב אשי: אם אתה היית חי בתקופה העתיקה הזו, ויודע את מה שאותם אנשים ידעו ובעיקר לא ידעו, היתה לך תפיסת עולם זהה אליהם וכתוצאה מכך היית מפשיל את שיפולי גלימתך כדי לרוץ ולעשות ביתר קנאות את הזוועות שהם עשו. זו לא חכמה לבקר אנשים על תמימותם ובערותם בהתחשב ש-א. הם התנהגו על פי הקודים המקובלים לתקופתם, כולל הקודים הלוגיים שגרמו להם להאמין בבדותות ולהכפיף עצמם לסמכות. הצורה שבה הוא מתייחס אליהם בהתחשב בידע שהיה קיים בפניהם לעומת זה שבפניו, היא מתנשאת ומכעיסה ; ב. תוך שהוא נוהג באמונותיהם בחוסר כבוד, הוא מתנהג בדיוק כפי שהם היו מתנהגים אליו ולאמונותיו "התמוהות". כמו שהם פונדמנטליסטים של הדת, הוא פונדמנטליסט של ה"שכל הישר", עד לרמה של אי תרבות דיון ; באשר להסתמכותו על מקורות מפוקפקים ושנויים במחלוקת כאמת לאמיתה, יש לדון בהזדמנות אחרת. לפחות במה שקשור לאי אמיתותם של כתבי הקודש – הוא מתייחס אל תזות של מבקרי מקרא כאילו שהן הוכחו מדעית, וזה כשל חמור. אבל אני חושב שהכשל החמור ביותר שלו הוא לא המוסרי, וגם לא המדעי. הכשל הוא הפשוט ביותר, אותו הכשל שבה השתמשה הדת וההמונים הבערים שנגדם הוא יוצא. היצ'נס וחבר מרעיו האתאיסטים מתייחסים ליטרלי למה שכתוב בכתבי הקודש, כאילו שהכוונה שלהם היתה אכן כזו. באופן זה הם אינם שונים מאנשי הדת, שמפרשים את כתבי הקודש כפשוטם. אם הוא היה מבין אותם בדרך אלגורית, הוא היה מתייחס אליהם אחרת לגמרי, אפילו ביחס של הערצה.

"אלוהים אינו גדול, איך הדת מרעילה הכל", כריסטופר היצ'נס (תרגום: אורי שגיא). הוצאת כנרת

  • אלוהים בן זונה
  • אלוהים בן זונה
  • אלוהים בן זונה
  • אלוהים בן זונה

9 thoughts on “אלוהים בן זונה

  1. עמיחי הגיב:

    עושה רושם שפשוט לא קראת את הספר, ואם כן אז לא קראת עד הסוף. קשה לי לתקן את כל הטעויות בגישתך לספר, אני פשוט יכול להגיד שקריאה אמיתית בספר לא רק שתענה על כל שאלותיך אלא גם תתקן את חוות דעתך.
    לא מן הנמנע שבעיותך בהבנת הנקרא נובעות מהשפה הגבוהה שבה הספר כתוב. אתה בעצמך כתבת ששפה גבוהה מרמזת על, או אפילו מקבילה להתנשאות, ושהאנשים שמסוגלים להבין אותה (ולהעריך אותה – חס וחלילה) הם אנשים מתנשאים ומלומדים שממילא לא מעמינים בשטויות שיש לדת להציע. הקביעה האחרונה הזו מובילה למסקנה שרק טיפשים שלא מסוגלים להבין שפה גבוהה יכולים להאמין בשטויות דתיות. אם אתה באמת חושב שסופרים והוגי דעות לא צריכים להביע את עצמם בשפה גבוהה ושעדיף שהם ידבקו בשפה פשטנית אם יש להם משהו חשוב לומר אז אולי פשוט כדאי לך להפסיק לקרא ספרים מורכבים ולדבוק בקריאת מגזינים ובספרות זולה שלא יגרמו לך להרגיש חסר בטחון.

  2. אבי לבקוביץ הגיב:

    קראתי את הספר, ועכשיו גם הצצתי בסוף כדי לראות שלא דילגתי על שום דבר. אני לא רואה בעיות בהבנת הנקרא שלי ואני מזמין אותך לפרט את אותן הבעיות בהתייחסות לשאלות ששאלתי. התשובות אליהן לא נאמרו שם.

    השאלות הן, שוב: א. האם היצ'נס חושב שבדרך של ניאוץ הוא ישכנע את קהל היעד שלו שאלוהים אינו גדול? לדעתי יש דרכים מתוחכמות וטקטיות יותר לעשות את זה ; ב. האם היצ'נס מבין שכל מי שקורא את התנ"ך כפשוטו הוא בור ושדברים כאלה של אנשים שמפרשים את כתבי הקודש כפשוטם קרו בגלל הטרגדיה של הדת שביקשה להפיץ חומר שמובן רק ליודעי דבר בקרב המונים שהיה ברור שלא יבינו לעומק את אותם הרעיונות? ההמונים הללו לא משכילים להבין שמדובר באלגוריה, ולכן פועלים על פי הציווים המפורשים בלהט קנאי והרסני. היצ'נס עומד על כך, אבל במקום להגן על טהרת המשמעות של כתבי הקודש, הוא נופל למלכודת ופוסל אותם לחלוטין.

  3. אבי לבקוביץ הגיב:

    טענתי היא שאם היצ'נס היה משכיל לפרש את כתבי הקודש בצורה אלגורית הוא היה מעריך אותם ולא מזלזל בהם – כפי שעשו וויליאם ג'יימס או יונג. התנ"ך הוא תמצית של אותן "אמונות על" שעליהן הם מדברים, ומהווים את הבסיס לפסיכולוגיה ולפנומנולוגיה האנושית.

    התנ"ך הוא לא ספר שמטיף לג'נוסייד כפי שהיצ'נס טוען בשני פרקים בספר – בעיקר עקב כך שהוא לא מתיימר להיות היסטוריה מדוייקת. הוא משל (ובעניין הזה היצ'נס מסרב להסכים, כשהוא מצטט את הארכיאולוג רונלד דה וו. עמ' 111). מי שאומר שהתנ"ך כן מתיימר להיות ספר היסטוריה, ושלומר שהוא משל בלבד זה חילול הקודש, מתבסס על הנחות חסרות בסיס, כשלים לוגיים ובעיקר פונדמנטליזם (היצ'נס לא מציין את זה בפרק 18, "התנגדות ההגיון")

    בשום מקום בתנ"ך לא כתוב שהוא מתחייב על האמינות ההיסטורית שלו (עובדה: חלק מהספרים בו מוכרים רשמית כמשלים בלבד, כמו איוב. מה הופך ספרים אחרים ללא משלים?). התנ"ך כולל עיקרי אמונות בלבד, ולא עובדות. כשאומרים "משה אמת ותורתו אמת" לא מתכוונים לכך שכל מה שכתוב בתנ"ך הוא עובדה היסטורית, אלא שהרעיונות שהתורה מייצגת הם נכונים (הם בלבד). הבעיה היא שגם ההמונים לא רוצים להאמין בזה, וגם היצ'נס לא. אם הוא היה טוען את מה שאני טוען, לא היה לי מה לומר כנגדו. אבל באופן עקבי הוא יוצא נגד הדת כהבלים ולא נגד הדת כאי הבנה גדולה של רעיונות נשגבים.

    הפילוסופיה של המאה ה-20 כבר הצליחה לנסח תיאולוגיה שיכולה להיות גם נטורליסטית וגם תאיסטית, כך שאלוהים יישאר בכל זאת במשוואה וזה עדיין יישמע הגיוני מספיק. אני ממליץ להיצ'נס לקרוא את הכתבים של מרדכי קפלן בשביל לראות איך אתאיסט כמוהו היה יכול להפוך לרב אילו רק היה משתהה מלפסול באופן גורף את התנ"ך. המרחק בין נטורליזם תאיסטי לאתאיזם מהסוג של היצ'נס הוא קטן ביותר, ההבדל הוא רק שיעור אחד בשנה א' של המחלקה לפילוסופיה בקורס על ניאו-פלטוניזם.

  4. עמיחי הגיב:

    לא הייתי מאה אחוז בטוח בזה כשכתבתי את תגובתי הראשונה, אבל עכשיו אני משוכנע שפשוט לא ניסית, או לא הצלחת להבין את הנקודות הכל כך ברורות שהוא העביר. הרשה לי אם כך לנסות להסביר לך את הכתוב בספר.
    תשובות לשאלותיך:
    א. לא. לא בדרכי ניאוץ כי אם בדרכי הגיון.
    ב. אפשר להיתוכח רבות אם צריך או לא צריך לקחת את התנ"ך בצורה מלולית או לא – זה באמת תלוי את מי שואלים ובהקשר לאלו חלקים. הדבר היחידי שבטוח הוא שההחלטות מה, מתי, איפה, ואיך צריך לפרש אלגורית ומה, מתי, איפה, ואיך צריך לקחת מלולית הן כולם החלטות אנושיות שמתיחסות לטקסטים שנכתבו על ידי אנשים. הביקורת הכי קלה על הדת היא גם הביקורת הכי נוקשה – כל הדתות וכל האלים הם המצאה של אנשים ולא להפך.
    כל מה שקיים וכל מה שבני אדם עשו, חשבו, או המציאו – כל מה שיש בעולם, מתורת היחסות עד המחשב שמולך, מלידתך עד למותך, הכל כולל הכל הוא בעל הסבר שלא מצריך את ההנחה שאלוהים בכלל קיים. אם אתה עדיין מעונין להאחז בהנחה שאלוהים קיים אתה חופשי לעשות זאת אבל זה לא יעזור לך להסביר כלום, וקרוב לודאי שרק יצליח למנוע ממך להמשיך לחפש תשובות אלטרנטיביות לאגדות בריאה ילדותיות.
    אם עדיין לא הבנת את הנקודה, נסה להיסתכל עליה בצורה אחרת – נסה להחליף את המילה "אלוהים" בפסקתך האחרונה במילה "זאוס", או ב"מפלצת הספגטי המעופפת" אם תרצה. כן, אפשר לנסות לשלב בין המדע והמורליות הנאורה לבין מפלצת הספגטי המעופפת שבראה את היקום – באמת שאפשר. אבל ממש אין צורך. כל החוקים, כל המעשים, כל החלומות, וכל הטוב והרע שבעולם קיימים גם בלי ההנחה הילדותית שגורם עליון ברא אותך ומשגיח עליך.
    המורליות שלנו יכולה לפרש את התנ"ך בדיוק כמו שהיא יכולה לפרש את יצירותיהם של שייקספיר או דוסטויבסקי. הרגש חופשי לפרש אותם או את התנ"ך, או את הברית החדשה, או את הקוראן, או את הבאגאואד גיטה. זה ממש לא משנה – כולם המצאות של בני אדם.

  5. אבי לבקוביץ הגיב:

    אוקיי, הם המצאות של בני אדם. טענתי אחרת? טענתי רק שאם היצ'נס היה מעמיד את הדתיים על טעותם בנועם במקום לנאץ ולגדף, הוא היה משכנע אותם יותר טוב. טענתי גם שאם היצ'נס היה מחזיק בתפיסה הניאו-פלטונית (או ההגליאנית) שעל פיה כל מה שקורה בעולם הוא דינמיקה פנימית של אורגניזם בתוך עצמו, הוא לא היה צריך להזדקק לאלוהים בהגדרה הרגילה שלו כסבא זקן או כאפנדי, וזה היה גורם לו להתייחס לתנ"ך בצורה אחרת לגמרי, וגם להשתמש בשפה רכה הרבה יותר.

    לא צריך לשכנע אותי שהדת ראויה לביקורת של היצ'נס, אני לא מתווכח איתו אלא רק עם הדרך שבה הוא בחר להציג את הביקורת הזו שלדעתי אינה אפקטיבית. אני גם לא מנסה לקבוע שהיצ'נס צריך לחשוב בדרך מסויימת, הטענה שלי היא שאם הוא היה מוריד את האיקס האוטומטי מכתבי הקודש הדתיים, היה ניתן להציג לו פרשנות שתיישב את דעתו ועל פיה הכל הוא אלגוריה אבטיפוסית למה שהיום נקרא מדע בהבדל אחד – אז זה לא היה מוכח אמפירית אלא רק תאורטי, והיום זה כבר מוכח אמפירית. מאיפה האנשים ידעו את כל ה"חכמה" הזאת? לא רלוונטי בכלל. הדת טוענת שהידע הזה נאמר להם ישירות מהאלים, אנחנו יכולים לטעון שהידע הזה הגיע אליהם בעקבות חשיבה וניסוי, בדיוק כמו שקרה ברנסנס.

    הבעיה של היצ'נס היא שהאתאיזם העביר אותו על דעתו, ולכן כל טקסט דתי באשר הוא נחשב פסול בעיניו. לא באתי להגן על הטקסט עצמו אלא על האנשים שמסוגלים לפרש אותו בצורה אלגורית, שלטענתי היא הצורה המקורית שבה הוא היה אמור להתפרש, והיצ'נס היה מסתכל עליהם בבוז – כאילו שהם נותנים יחס לטקסט הזה כקדוש. הם נותנים יחס לטקסט הזה כקדוש באותה מידה שהם היו יכולים למצוא בטקסטים של שייקספיר התייחסויות לנושאים מופלאים בעיניהם. הביקורת של היצ'נס בשפה הפילוסופית היא הטרנסצנדנציה שעושים ל"ידע" הזה, ולטקסטים שבהם הוא מגולם. הבעיה היא שהיצ'נס בוחר לנבל את הפה שלו במקום להסביר את זה בשפה פשוטה כפי שעשו רבים לפניו בעבר.

    מבחינה רעיונית היצ'נס לא מחדש כלום. שפינוזה, קאנט, הגל ואחרים עשו זאת לפניו. החידוש היחיד שלו כנראה היא החזית המאורגנת שהוא הקים נגד כל הסיפור והעובדה שהוא משתמש במדיה כדי להפיץ את טענותיו. לפילוסופים של העת החדשה לא היתה את הפריווילגיה הזאת, ואלה מהם שניסו הוקעו על ידי הממסד הדתי שבאותה תקופה היה לו הרבה יותר כח. אם היצ'נס היה חי במאה ה-16, הוא היה משתמש בשפה אחרת.

  6. עמיחי הגיב:

    העובדה שכל טקסט דתי באשר הואנחשב פסול היא באמת נכונה. לכתוב את זה בשפה גבוהה זה לא פשע – להפך, הרבה יותר ראוי לתת לנושא את הכבוד של לכתוב הסבר הגיוני בטון המתאים ולא להוריד אותו לרמת אמחא.
    קשה לי לחשוב כמה עוד כבוד צריך לתת לדתות שלרוב לא נותנות שום כבוד למי שלא מאמין בהן. אני אולי אבחר להיות יותר עדין כאשר אני מסביר לילד שפיטר פן הוא לא אמיתי, אבל העדינות צריכה להיגמר כשמדובר בממסד שלם של גברים שמוכנים למות ולהרוג למען קדושתו של פיטר פן.
    אסור לשכוח שכל הקידמה האנושית – מהמצאת המחשב שבו אתה משתמש וכלה בחופש הביטוי שמאפשר לנו לנהל את הדיון הזה, לא רק שקרתה מחוץ לדת אלא בהיתנגדותו הנחרצת. המון אנשים הומתו על ידי גורמים דתיים כשעדיין היה להם את הכוח למנוע דיונים כמו אלו. איזה כבוד בדיוק מגיע להם?

  7. כל טקסט דתי באשר הוא נחשב פסול זו לא עובדה, צר לי שאתה יוצא מהנחה שכן. אם זו נקודת המוצא שלך אז חבל, נגד זה הרי התקוממתי אצל היצ'נס.

    כמו כן, ברור לך שהקידמה האנושית הגיעה מתוך הדת, אמנם בהתנגדות הכנסיה אבל מתוך מוטיבציה דתית – פרנסיס בייקון, ג'ון לוק, דקארט, קאנט וכו' היו כולם אנשים דתיים, הם חשבו שזהו צו דתי לגלות את האמת על העולם. המסקנות שלהם היו אמנם מהפכניות אבל רק הוכיחו עוד יותר שמי שמשחית זו הכנסיה ולא הדת שהכנסיה מייצגת. וזו הטענה שאני מבקש לעמוד עליה: דת ממוסדת היא מדכאת, דת חופשית היא בונה. לדת ממוסדת יש אינטרסים של שררה ופוליטיקה, ולכן היא פתוחה לסילופים מאורגנים, ואינה טלית שכולה תכלת. לצאת נגדה? אהלן וסהלן. לצאת נגד הדת? לא לעניין.

  8. עמיחי הגיב:

    כל דת – ממוסדת או חופשית היא עדיין המצאה של אנשים. אני מודה שדת ממוסדת מסוגלת לעשות יותר נזק מדת חופשית אבל שני המקרים עדיין מבוססים על אגדות. לכן, כל טקסט דתי הוא סיפור אגדה ילדותי. אם אתה רוצה לשמר את דעתך שאגדות ילדותיות הן לא פסולות אתה כמובן יכול לעשות זאת. אני מגדיר אותן פסולות משום שהן לא רק מציעות הסברים לא הגיוניים למקור היקום, מקור האדם, מורליות, וכו, אלא שהן עומדות על כך שכל התשובות כבר נתונות ואין שום צורך בשום לימוד או מחקר שיסביר אחרת.
    המדענים שציינת חיו בזמן שבו לא היה דבר כזה איש לא מאמין, לפחות כלפי חוץ. אי אפשר לדעת מה הם באמת חשבו על הנושא, אבל מה שכן ברור הוא שהקידמה שהם והרבה אחרים הביאו היתה כנגד ובהתנגדות הדת. התנגדות פעילה מצד דת ממסדית והתנגדות סבילה מצד דת חופשית. שוב פעם, מה שמסוכן גם בדת חופשית הוא שאנשים מלמדים את הילדים שלהם שכל ההסברים כבר ניתנו ושאין צורך לבזבז זמן בדברים כמו חקר מיקרו-אורגניזמים כדי לרפא מחלות – מי שחלה במחלה קיבל אותה מאלוהים בגלל סיבה טובה ולנו, בני האדם, אין זכות או סיבה להתערב בזה.
    אלו כולן שטויות – שטויות ממוסדות או שטויות חופשיות. אלו שטויות שהורגות המון אנשים, שטויות שצריך לשים מאחורינו כמה שיותר מהר. כמה נימוסיים ורגישים אתה ממליץ שנהיה לאם המרעיבה? לכתות מכות הילדים? לפונדמנטליסטים שמכים שוטרים ומבעירים פחי אשפה? לאנשים שלא מחסנים את הילדים שלהם ומסרבים לקחת אותם לבית חולים כשהם עומדים למות?

  9. עמיחי הגיב:

    דרך אגב, אם כבר ציינת כמה שמות של מדענים והוגי דעות מפורסמים, בוא וננסה לקחת את זה עוד צעד אחד קדימה.
    בין אנשי ההשכלה האלו ורבים אחרים לבין האנשים שחיו במאות ה 9, 10, 11, 12, 13, 14, לא היה שום הבדל אבולוציוני. ההבדל הכי גדול היה הפרמיטיביות החברתית שבתוכה חיו האנשים עד שתקופת ההארה הגיעה. הגורם העיקרי לפרמיטיביות הזו היה הדת. אי לכך אנו יכולים להסיק שאם הכנסיה לא היתה מדכאת חשיבה חופשית ולימוד, הסתברות פשוטה מורה לנו שכל הגילוים, רעיונות, וקידמה שהתחילה בתקופת ההארה היתה מגיעה מאות שנים לפניכן. זה לא צרוף מקרים שכל הקידמה החלה להגיע רק כשהכנסיה החלה לאבד מכוחה. נסה רק לדמיין איך מקבילים לקופרניקוס, גלילאו, ניוטון, פרויד, איינסטיין, לוק, בייקון, וכו, היו מתחילים את כל הגילוים האלו 700 שנה יותר מוקדם. נסה לדמיין איך מקביל ללואי פסטר היה חושף את קיומם של מיקרו-אורגניזמים בשנת 1100 – איך היתה נראית המגפה השחורה אם אנשים היו יודעים איך לשמור על נקיון ולחסן את עצמם במקום לטבוח ביהודים שהם האשימו במגפה? כמה עוד מדענים פוטנציאלים היו יכולים להיות אם שליש או חצי מהאוכלוסיה לא היתה מתה?
    מעבר לכל המלחמות הקודש המטופשות, דיכוי הקידמה הוא הרשע הכי גדול שטמון בדת. כל דת – ממוסדת או חופשית. כל דת שמלמדת שכל התשובות כבר נתונות ושאין צורך קיומי או משמעות ענקית בלימוד, מחקר, וקידמה.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.