הגמד והענק

אמל"ק: מלחמת גוג ומגוג הפסיכדלית כמלחמה על גאולת הלגנדריום וכיבוש הארץ התיכונה מידי בני הלילית השוכנים ביער אופל.

היערות נחשבו למקודשים הן במיתולוגיות והן בתנ"ך, כך טענתי, מפני שגדלו בהם עצים נוטפי שרף ופטריות. בעיקר פטריה אחת, שהתרבות הפופולרית קידשה: אמנית הזבובים. האמניטה מוסכריה, הפטריה האדומה עם הנקודות הלבנות, שעומדת גם מאחורי מסורת מרכבת האיילים המעופפים של סנטה קלאוס בחג המולד. לומר: המסורת הנוצרית קשורה קשר עמוק עם הפטריה, ולו בשל עובדת היותה לכאורה צמח, שצומח מהאדמה ללא כל זרע נראה לעין במין “לידת בתולין”.

השפעותיהן של פטריות האמניטה כוללות בדרך כלל תחושות עיוות גודל ומעוף. ומכאן מקור הדמויות המלוות בדרך כלל את הסצנריו של היער בעולמות של טולקין, ובאגדות האחים גרים: אלפים מעופפים, שדונים, טרולים, גמדים, גנומים, ענקים וכו'. אלא שכמו תמיד, מסתבר שהקטע הזה הוא לא משהו שהתרבות הפופולרית המציאה, הוא הגיע ישירות מן התנ"ך.

רגע, מה?

אני לא רוצה להתעכב הרבה על המפלצות המעופפות שבתנ"ך. רק אזכיר את הכרובים ששמרו על גן העדן והתייצבו מעל לארון הברית, שם הונחו הלוחות. איך הם נראו? יחזקאל מדווח בפרק א' "וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם". לעומת זאת, ישעיהו מדווח בפרק ו' "שש כנפיים שש כנפיים לאחד". איך הם נראו? לטענת יחזקאל: "ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאול לארבעתן ופני נשר לארבעתן". לטענת ישעיהו אלה נחשים בעלי כנפיים, ידיים ורגליים.

אלא שבאורח פלא, אותם הנחשים, השוורים והאריות משמשים גם את עבודת האלילים. וכך מתאר ישעיהו בפרק ל' את "הבנים הסוררים" שפנו אל "ההבל ואל הריק" במצרים. אלה אלוהי מצרים: "מַשָּׂא, בַּהֲמוֹת נֶגֶב: בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם, אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף"

אני רוצה דווקא להתמקד בגמדים ובענקים. בספר במדבר י"ג מתארים המרגלים את הנפילים בני הענק שראו בארץ כנען: "ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם"

מי היו אותם הנפילים? יחזקאל מתנבא ברוב החצי השני של ספרו על אחרית הימים, ומתאר מלחמה גדולה שתתקיים בין אויבי ישראל לבין עצמם, ובסופו של דבר כשיאחדו כוחות, יחדיו נגד עם ישראל. צד אחד הוא אשור ובני משך ותובל, צד שני הוא מצרים ושכירי החרב שלהם "כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד וְכָל הָעֶרֶב וְכוּב וּבְנֵי אֶרֶץ הַבְּרִית אִתָּם".

יחזקאל לא חוסך מכל צד קללות, ובעצם בפרקים כ"ד עד ל"ו הוא עובר אחד אחד ומקלל אותם. יחזקאל בונה את הקליימקס עד שבפרק ל"ו הוא מגיע אל חזון העצמות היבשות, מתנבא על המשיח ובפרק ל"ח סובר שכולם יתאחדו כנגד ישראל במלחמת גוג ומגוג.

בפרק ל"ב יחזקאל מדבר על שיא המלחמה בינם לבין עצמם והעובדה שכולם, שני הצדדים, ימותו. "כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בַּחֶרֶב". פרעה יינחם על המוני חלליו אבל בסופו של דבר ינצח את הקואליציה של החיתים, והטיל עליהם את חתתו "בארץ החיים". זה משחק מילים נחמד מאוד, אבל הפואנטה בפרק הזה הוא העובדה שיחזקאל מכנה פעם אחר פעם את החללים הנופלים כגיבורים, "וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת גִּבּוֹרִים נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים אֲשֶׁר יָרְדוּ שְׁאוֹל בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּם". כלומר, נפילים הוא שם כולל לגיבורים גויים, שהמקום הטבעי שלהם הוא מקום שנקרא "השאול"

ישעיהו בפרק י"ד מתנבא נבואה דומה. בבל, שמתגאה עכשיו שאיש לא ינצח אותה, תחרב בבושת פנים, "אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר". אתה – מלך בבל שהתגאית שאף אחד לא ינצח אותך, "גַּם בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנוֹן מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ", אתה תרד לשאול ששוכניה כבר מתכוננים לבואך: "שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם"

ישעיהו מכנה את אותם הנפילים ששוכנים בשאול בשם אחר, הרפאים. הרפאים היו עם מיתי שהיו אימת יושבי עבר הירדן, כפי שמתואר בספר דברים: "הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ, עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים. רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כָּעֲנָקִים, וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים". "אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִוא, רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים. עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים, וַיַּשְׁמִידֵם ה' מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם"

בבראשית י"ד כותב התנ"ך רואה לנכון לספר שארבעת המלכים השמידו את הרפאים, הזוזים והאימים, ואז בא פליט ואמר לאברהם שהצטרף למלחמה והכריע את הכף לטובת חמשת המלכים. ספר דברים טורח לציין שהפליט היה כנראה עוג מלך הבשן שנשאר מיתר הפליטה של הרפאים. יתר הרפאים ישבו מאז בחברון, ולשם הגיעו גם המרגלים ובתוכם כלב ויהושע שעל שניהם מספר ספר יהושע (בפרקים י"א וי"ד) שכבשו אותה והרגו את בני הענק. בפרק י"א נאמר "לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ", כלומר מכל הרפאים נותרו רק בגת. ואת הענקים האלה נפגוש מיד בתור "בני הרפה".

התנ"ך מפליג בתיאורו הפיזי של עוג מלך הבשן ובעובדה שהיתה לו מיטה ממתכת: "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ, בְּאַמַּת אִישׁ".

גיבורים דומים שהתנ"ך טורח לציין את מידות גופם ובעיקר מידות כלי המתכת שלהם הם "בני הרפה" שנלחמו בדוד ובגיבוריו. ובהם ישבי בנב, סף בגב ולחמי אחי גלית הגתי (כולם: שמואל ב' כ"א). כמובן שגם גלית הגתי עצמו, שלא ברור אם אלחנן בן יערי הרג אותו או את אחיו לחמי (כפי שכתוב בדברי הימים א כ"ד). והסיבה שאנו שואלים היא כי כתוב הרי שדוד עצמו הרג את גלית, שבשמואל א' י"ז כתוב עליו "גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ"

למה חשוב לנו לדעת מה גבהם ואת העובדה שהיו להם כלי מתכת? בכל מקום שמתוארת בתנ"ך מלחמה של בני ישראל בגויים, מתוארת נחיתותם החומרית. לכנענים ובעיקר לפלישתים יש רכב ברזל, ובני ישראל מגיעים ללחום בהם במקלות ובאבנים, או בידיים חשופות. בשמואל ב' כ"ג מסופר על שניים מגיבורי דוד, שבאיזה שהוא שלב "יגעה ידיהם" מרוב מכות שנתנו לפלישתים. כמו ברוס לי, הם הכו את הפלישתים בידיים חשופות ובאגרופים, וגברו עליהם למרות שלפלישתים היו חרבות. אבל מי כמו ברוס לי יכול לעשות פלאים באמצעות אמנות הקונג פו?

בספר שופטים מסופר על גיבורי ישראלים שהכו את הפלישתים בלחי חמור, במלמד הבקר וכו'. בכלי נשק פרימיטיביים, או לפחות פרימיטיביים ביחס לכלי הנשק ששימשו את אויבי ישראל – הברזל והנחושת.

נסכם לעת עתה: הענקים הם גיבורים שמייצגים את שוכני השאול ואויבי ישראל, ברוב המקרים הם מתוארים כיושבי העמקים, ובחלק מועט מהמקרים הם מתוארים כשוכני הרים נמוכים בגבול ישראל שהישראלים לא הצליחו להוריש. בשם הקוד נקראים ההרים האלה: הר העמלקי.

הגמדים הם גיבורים שמייצגים את ישראל עצמם, שוכני ההרים, שברוב המקרים לא הצליחו להוריש את יושבי העמקים "כי רכב ברזל להם". וכשכן הצליחו לעשות את זה, לרוב היו אלה גיבורי דוד שכבשו אותם בסופו של דבר, או גיבורים אחרים בסיטואציה שחוזרת תמיד על עצמה: ה' מהמם את מחנה האויב ומשבית את מרכבות הסוסים שלהם, וכך בעצם היתרון שלהם הולך לאיבוד וכל מה שנשאר הוא רק לרדוף אותם אל ההר ולחסל אותם (כמו לדוגמה, ברק בנצחונו על סיסרא בשופטים ד').

ומה קורה כשהגמדים מנצחים את הענקים? או-אז יבוא המשיח ותתקיים תחיית המתים. ישעיהו מתאר בפרק כ"ו: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן; הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ, רְפָאִים תַּפִּיל". "כִּי הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ לִפְקֹד עֲו‍ֹן יֹשֵׁב הָאָרֶץ עָלָיו וְגִלְּתָה הָאָרֶץ אֶת דָּמֶיהָ וְלֹא תְכַסֶּה עוֹד עַל הֲרוּגֶיהָ"

מאחר שכבר כתבתי על זה בפוסטים הקודמים אני לא מרגיש צורך להרחיב אלא רק לציין: האם הנבואה על בא המשיח היא נבואה על נצחון פיזי של ה' באויבי עם ישראל? התשובה היא לא: עם ישראל אינו עם בעל קשר דם. עם ישראל הוא שם קוד לקבוצת האנשים שמחזיקים בברית עם ה', או יותר נכון האנשים שנלחמו את מלחמת הקודש שלו למען השגת הידע הנסתר, כנגד אותם אלה שניסו למנוע את השגת הידע הנסתר מהם. הנצחון שלהם הוא הרגע שבו כל האויבים הללו יפלו, והידע הנסתר יתגלה. כלומר, הרגע בו "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

ולפני סיום אתם מוזמנים לצטט לי מהראיונות עם טולקין על כך שתיאורי הגמדים בכתביו מושפעים מהתאורים של היהודים בתרבות. וללנקק לערך "גמד (טולקין)" בויקיפדיה, ולהיות מרוצים מעצמכם

  • הגמד והענק
  • הגמד והענק
  • הגמד והענק
  • הגמד והענק

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.