רעי

סת הוא האנטי-גיבור של המיתולוגיה המצרית. סת הוא אל הסערה, סופת החול המדברית. הוא מזוהה עם המדבר ועם החי בו. הערוד. שמסמן את הטריטוריה שלו על ידי ערמות גללים גדולות.

פלשת לטריטוריה של הערוד וחצית את הרוביקון, את נהר הביוב, את הר הקקי? הערוד יבעט בך וינשוך אותך. אבל נשיכה של ערוד היא לא סתם נשיכה, היא נשיכה "מכל הלב". הערוד ידוע כחיה אלימה במיוחד כשזה קשור לרכושנות, בעיקר רכושנות על טריטוריה ובנות זוג. בכלל, כל מה שקשור לחמוריים קשור לאלימות ולקינק. נשיכות וכוחניות – הן בקרב על הטריטוריה והן ביחסי המין.

הטבע הפראי של הערוד, הפרא, חמור הבר, חמוריים בכלל – לא נסתר מעיני חכמינו, שראו באלימות המתפרצת ובחייתיות אופי רע, נחות, בהמי. ואיזו חיה מייצגת את הבהמיות יותר מן החמור? אדם שנכנע ליצריו החייתיים שקשורים לחומרניות, רכושנות ומין, סומל על ידי חמור – שאגב, היה אדום כמו סת, כמו אדמת המדבר, כמו יין שתחת השפעתו אנשים מאבדים את העכבות והופכים לאלימים ושטופי זימה במיוחד. או בקיצור: אם אתה סחי ולא שותה יין, אתה מלאך, ואם אתה כן, אז אתה רק בן אדם. ואתם יודעים מה? אם אתה סחי ולא שותה יין, אתה בן אדם. ואם אתה כן, אז אתה חמור.

"אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים" (שבת קי"ב עמ' ב')

לעומת זאת הגמרא בפסחים מדברת על "עם הארץ", שזה היה הכינוי הנפוץ למה שאנו מכנים כיום "ערסים", רפי שכל בהמיים שאוהבים לאנוס ולהתקוטט. הגמרא קושרת כבדרך אגב בין תאוות הזימה של עמי הארצות לבין תאוות האלימות ו"נשיכת החמור" שלהם כדי להקיש בין השניים.

"תניא אמר רבי עקיבא כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור אמרו לו תלמידיו רבי אמור ככלב אמר להן זה נושך ושובר עצם וזה נושך ואינו שובר עצם. תניא היה רבי מאיר אומר כל המשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה ומניחה לפני ארי מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים" (פסחים מ"ט עמוד ב')

אחרי שמצרים אוחדה לה יחדיו, המצרים נתקלו בבעיה חמורה שהיא בעיה קלאסית בקרב המיתולוגיות הקדומות: האל עומד למות וצריך להוריש לאחד מבניו את כתר המלכות, אבל מי זה יהיה? אל הסערה היה האל של מצרים התחתונה, ואל השמש היה האל של מצרים התחתונה. האיחוד גרם לשני האלים האבות, רע ואתום להתאחד ו"למות". ואז התפתח קרב ירושה בין שני הבנים, אוסיריס וסת.

אוסיריס קיבל את הכתר, וסת קינא בו והחליט לרצוח אותו. הבן של אוסיריס, הורוס, החליט לנקום את מותו של אביו וכך סת הפך להיות הארכי-נבל. והחיה שייצגה אותו הפכה להיות משוקצת, עד לרמה שכשההיקסוס כבשו את מצרים, וחיפשו מקבילה לאל הסערה שלהם, הבעל, הם לקחו דווקא את סת, והמצרים האתניים שנאו אותו אפילו יותר.

כשהמצרים ביקשו לתאר את הכנענים, הם תיארו חמורים. כשהמצרים ניסו לתאר את הדת של הכנענים כלומר של מעריצי השור, הם תיארו אותם לא כמעריציו של הבעל, אלא דווקא כמעריציו של סת-החמור. מאן דאמר שסובר שפולחן הבעל הפוליתאיסטי הוסב לפולחן יהוה המונותאיסטי, יתרץ את "עלילת החמור" הידועה של המצרים כנגד אלוהי ישראל, כהמשך הפולמוס הזה כנגד החמור.

(ד"א. אם אתם שמים לב לדמיון בין המיתוס על המריבה בין סת לאוסיריס, לבין המיתוס על המריבה בין קין להבל, והאח שלהם "שת". אתם לא לבד! וגם אם אתם שמים לב לדמיון בין זה לבין המריבה על הבכורה בין יעקב ועשו, או על המריבה על המלוכה בין יהודה ליוסף)

שאלתם: אבל החמורים אינם אדומים? אכן, חמור הוא לא אדום, חמור הוא חום בהיר. כמו חלודה, כמו חומצה גופרתית שבשמרים של היין – או לחלופין באדמת החמרה העשירה במחצבי נחושת בהררי שעיר ואדום ולחופי הים האדום. למה בכל זאת אדום? הסתכלו על התמונה הנפוצה של חמור בתרבות.

גם השור אדום. בהמה היא באופן כללי אדומה, בגלל אופיה החומרי ובגלל הקישור בין ההתנהגות שלה לבין ההשפעה של היין. שנאמר "ודם ענב תשתה חמר". כשאדם זועם הפרצוף שלו נהיה אדום בהמה היא בראש ובראשונה חיה שרותחת מזעם אמוק. אבל ביחד עם הרתיעה הזאת היחס לבהמה ביהדות הוא יחס אמביוולנטי יש גם הערכה למוסר העבודה שלה ולכוח שלה. בגדול עם ישראל מתואר במקורות כבהמה שאם לא קושרים אותה כראוי היא מתפרעת ובורחת, ואז עושה נזק. כי יש לה המון כח, והמון תאווה לקשיות עורף ואיבוד שליטה. ופשוט צריך להחזיק אותה קצר. "במוסרות" של מוסר. מחקר יפה על סמל החמור בתרבות ניתן למצוא בספרם של שביט וריינהרץ, "חמוריות".

ההגדרה התנ"כית לבהמה היא "מלחך עשב", כלומר מי שהתזונה שלו מבוססת על "רעיה", כלומר, תזונה שמבוססת על תאית וסיבים תזונתיים, שלא מתעכלים בגוף ומופרשים ברובם בצואה. או יותר נכון במה שנקרא בעברית "רעי". מה שמשותף לכל הבהמות הוא שכולן "מפריסות פרסה". אבל מה ההבדל בין השור לבין החמור? התשובה: השור הוא מעלה גרה. כלומר, מסוגל לעכל את התאית בצורה אפקטיבית יותר. האם זה מה שיציל את השור מלעשות הרבה קקי? לא, אם שם המשחק כיום הוא המלחמה בנפיחות של בהמות הפולטות גזי חממה לאטמוספירה.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.