האחרים

האחרים עם או בלי קשר לפיטר ג'קסון, הדבר הראשון שחשבתי על "מחוז 9" לפני שראיתי אותו הוא שמדובר בעוד סרט חייזרים שבלוני ופשטני. אלא שמהר מאוד נוכחתי לראות איך שחוסר הציפיות שלי הופך לסקרנות והתפעמות, כל דקה מנפצת עוד תקוות שווא, וחושפת גילוי נוסף, מפתיע ומעורר עניין. סביר שאת האפקט הזה יצרה דווקא האקספוזיציה של העלילה, שמתחילה כסרט תיעודי, חדשותי אפילו, ורק לקראת האמצע מקבלת קווים של דרמה ; רק לאחר מעשה מבינים איך שהמרואיינים בכתבה קשורים לדמויות מהעלילה, אבל כל אחד מהם מאיר עוד נדבך ממנה, והיא משתרבבת בצורה מבריקה אל תוך הסרט. הסרט עצמו שוזר באופן מוצלח ותמוה-משהו בין תכני מד"ב לסוגיות של מוסר וזכויות אדם. במרכזו ספינת חלל שמופיעה מעל פרברי העוני של יוהנסבורג, בצריפי שכונת עוני דמוית מחנה פליטים. באופן מפתיע, לא גרים בה אפריקנים עלובי חיים, אלא יצורים מעולם אחר שבהתאם למראם מכונים שרצים. בזום-אאוט שבו מוצגים אותם השרצים בתחילת הסרט, חזותם והתנהגותם של אוכלי הגומי והללו שגם מכורים לאוכל-חתולים, עומדת בכל אמת מידה מעוררת סלידה. אלא שהתסריט מורכב מספיק כדי לפנות, בכל צעד פנימה אל האמצע, את מקום הגינוי והסלידה שמעוררים השרצים בצופים אל תחושת הזדהות ואהדה. באופן ציני (או שמא סמלי) אפריקנים עניים מציגים את החייזרים כזן נמוך מהם, כיצורים שעל עיסוקם הוא הפרת הסדר והתפרעויות. אל מול החייזרים, מיוצגים בני האנוש על-ידי האומות המאוחדות, כשכל רצונם הוא להיפטר מהחייזרים, להעביר אותם הרחק מהצריפים בפרברי העיר, ולרכז אותם במחנה אוהלים שהוקם לפליטים-חייזרים.

מחסומי פחד ואי-הבנה מפרידים בין בני האנוש לחייזרים, כשנכנס לתמונה הגיבור מרווה, הממונה (בפרוטקציה של חמו) לתפקיד גירוש החייזרים מטעם האו"ם. מן הפחדן וקל הדעת, התרחשויות הסרט הופכות את מרווה לגיבור, לאחר שבחפזנותו וטיפשותו השפריץ על עצמו חומר שאט-אט גורם לו להפוך מבן-אנוש לחייזר. עם חצי גנום אנושי וחצי חייזרי, נהפך מרווה מבלי שבחר בכך לגיבור טראגי, ליצור כלאיים הכלוא בין שני גזעים אויבים, כשהוא נפלט מעולמו, והופך לפליט המוצא לו מפלט בין צריפי החייזרים. הקונפליקטים אליהם נקלע, הבחירות שלו בהיותו חסר אונים, והמחירים האישיים שמרווה משלם בעל כורחו, מוציאים ממנו את האני האמיץ ומעצבים את דמותו כגיבור. מהמקום בו יושב מרווה על קו התפר, אנו נחשפים לערכים האוניברסאליים של החייזר-שרץ, של כמיהה הביתה, אהבת הורה לבנו, חבר לחברו ויצור לבני עמו הזהים לו.

ההשוואה בין עלילת "אוואטר" ל"מחוז 9" בלתי נמנעת . אולם התסריט של האחרון יותר מורכב, הדמויות יותר רב-מימדיות , מאוד דינמיות. הן עוברות שינויים מפתיעים במהלך הסרט, הקונפליקטים חדים ומגרי-מחשבה, הבחירות מפתיעות ופורצות שבלונות. הסרט טומן בחובו מסר חזק, התייחסות האדם לאחר-החייזר משקפת את הדמוניזציה והתאכזרות האדם לאחיו, האדם השונה ממנו. אי-הקבלה של האחר, אם הוא בצורת הפליט שבמאבק הישרדותו מחפש לו מפלט כשכל רצונו לשוב לביתו, או אפריקני עני ומרוד. במראה בהירה, כנות עצובה נטולת גינונים והתייפייפות, הסרט משקף את מוסרנו האנושי בשפלותו. חזק ביותר!

  • האחרים
  • האחרים
  • האחרים
  • האחרים

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.