אמני העשור #4-#6

אמני העשור 04# – ביירות + הוק אנד א הקסו

אמני העשור #4-#6 בגיל 19 חוזר זאק קונדון לביתו בניו מקסיקו אחרי שנתיים של טיול באירופה. הוא מתכנס בחדרו ומתחיל לעבוד על מוזיקה בלקנית. מתישהו הוא מתחבר עם ג'רמי בארנס, שהיה המתופף של NMH והיום הוא חצי מA Hawk and a Hacksaw. בארנס מפיק לקונדון את האלבום הראשון של ביירות, שנקרא גולאג אורקסטר. הדיסק כתיבת שירים ועומק קול מפתיעים לגילו של הנ"ל. ההפקה אמנם צנועה והסאונד רחוק משלמות, אבל השירים טעימים אש. שנה לאחר מכן ביירות (כלומר קונדון וכמה נגנים מתחלפים סביבו) מוציאים EP בשם לונ גאילנד ובו שיר אחד שהיה גם באלבום הקודם ועוד שני שירים חדשים. הEP הזה אדיר. כאן קליפ לדוגמה. ב2007 נוטש קונדון את הקו הבלקני/צועני ומשחרר דיסק צרפתי. השירים כמובן עדיין באנגלית, השירה היא אותה שירה עמוקה ובוטחת, החצוצרות והאקורדיון מתפקדים, אבל הסטייל השתנה. ככה, נגיד. מאז הוציא קונדון עוד EP אחד, והפעם בסטייל מקסיקני חזק (לדוגמה) ; יחד עם הEP המקסיקני יצא עוד EP תחת שם אחר שאינו ביירות, הכולל פופ אלקטרוני סמי-ניסיוני. אני לא דוגם אותו כי לכשעצמו לא מדובר בחומר מדהים, ואם מר קונדון רוצה לצבור לעצמו קרדיט כאמן גדול בתחום הפופ האלקטרוני, הוא יצטרך לצבור את הקרדיט הזה מאפס ; הזכרתי פה את ג'רמי בארנס ואת ההרכב שלו ושל עוד איזו אחת עם כינור, א הוק אנד א הקסו. קצרה היריעה לתאר כל מפעלותיו, רק אומר שמדובר מבחינתי בהרכב המוביל היום (בעיני) בכל מה שקשור למוזיקה בלקנית/צוענית/עות'מנית וכל שאר הבלאגן של אירופה במאה ה19. הנה קטע סרבי למיטיבי אוזן.

לינקים להורדה: ביירות – גולאג אורקסטר ; גביע המועדון המעופף. הוק והקסו: דליברנס, האלבום האחרון שלהם, טרי טרי. תאהבו, יש עוד.

:: . ::

אמני העשור 05# – ספנסר קרוג והמאפיה הקנדית

אמני העשור #4-#6 בספנסר קרוג נתקלתי לראשונה עם צאת אלבום הבכורה של wolf parade – "התנצלות בפני המלכה מרי" (2005). מדובר באלבום בכורה מפתיע באיכותו, אך לא אחיד ברמתו. חצי ממנו נחמד וחצי ממנו אדיר. הסיבה הראשית לכך היא שמדובר בהרכב עם שני יוצרים – ספנסר קרוג, וההוא שהוא לא ספנסר קרוג. הנה שיר של ספנסר קרוג מתוך האלבום הזה ; שנה לאחר מכך יצא אלבום של סאנסט ראבדאון, שבזמנו התייחסתי אליהם בתור הרכב צד של ההוא מוולף פארייד. אחרי שלושה אלבומים של סאנסט רבדאון אני רוצה לשנות את היחס הזה ולטעון שוולף פארייד הינו הרכב צד של ההוא מסאנסט רבדאון. שלושה אלבומים אדירים, אגב. הנה קליפ מן האלבום האחרון דווקא ; במקביל לכל מפעלותיו של אותו הקרוג, הסצינה הקנדית שופעת בעוד המון הרכבים שניתן למתוח קווים של חברים משותפים בין כל ההרכבים. קרוג מנגן גם בפרוג אייז שאני לא כ"כ אוהב, אבל הבחורצ'יק מפרוג אייז הוציא השנה אלבום שאני מאוד אוהב תחת השם בלקאאוט ביץ', ואני אתן אותו בהורדות. הסצינה הזאת יצרה בעשור הזה כמות נכבדה של אלבומים שנכנסו לפנתיאון האינדי ולא כאן המקום לפרטם, בין השאר כי לא את כולם אני אוהב, ע"ע ארקייד פייר/ניו פורנוגרפרס ועוזריהם.

הורדות:
wolf parade – apologies to the queen mary
sunset rubdown – random spirit lover
sunset rubdown – dragonslayer
blackout beach – skin of evil

:: . ::

אמני העשור 06# – נוצרים אש (סופיאן, וובן הנד, דניאלסון)

אמני העשור #4-#6 מצד אחד, דוסים הם לא הדבר הראשון שקופץ לראש כשמדברים על אינדי. מצד שני, מוזיקה טובה היא מוזיקה שמכילה אמת חזקה, ולדוסים יש משהו בוער בבטן וכשנותנים לו לצאת בדרך הנכונה זה נשמע אדיר. יש משהו מאוד עצמתי בתפילות. אני מכנס פה שלושה אמני קריסצ'ן-אינדי שהקשר המוזיקלי ביניהם הינו רופף אבל הם בכל זאת עובדים בסצינה דומה ; הראשון, החשוב והמבוזבז מכל הוא סופיאן סטיבנס, סוג של ניאו-אליוט-סמית' עם המון כלים. האיש הזה כרוך בשלל פרויקטים מוזרים של אלבומי חג, סרטים וערים והלוואי והייתה לו קריירה יציבה יותר עם אלבומים "רגילים" פעם בתקופה, במקום הבלגן הזה. כחלק מאלבומי הערים שלו הוא הוציא ב2006 את האלבום אילנוי. האלבום הזה הוא חלק אינטגרלי בכל רשימת אלבומי העשור בהם נתקלתי עד פה, ובחלקם הוא אף זוכה למקום הראשון. גם אצלי הוא בטח בעשיריה. דיסק מושלם. טעימה ; בתחילת דרכו היה סטיבנס אחד הנגנים בהרכב בשם דניאלסון, של דניאל סמית'. ההרכב הזה, שעושה מוזיקה המוגדרת כפופ-גוספל אחראי אף הוא לכמה אלבומים לא רעים שהאהוב עליי מביניהם הוא האחרון שבהם, "ספינות" שיצא גם הוא ב2006. בניגוד לסופיאן סטיבנס שעושה מוזיקה שאי אפשר לא לאהוב, הדניאלסונים עושים חומר מעט יותר קשה לעיכול, ויתכן שלא מתאים לכל אוזן. דוגמית מהטירוף ; ההרכב השלישי שאעסוק בו הוא woven hand, של דיוויד אדוארדס. מכל השלושה האלה, וובן הנד הוא ההרכב שמנכיח את הדת בצורה הניכרת ביותר בתוך המוזיקה, עם שירים משתפכים על לורד ג'יזס והחבר'ה. למה לשמוע את זה בכל זאת? כי זה מצוין. במיוחד האלבום "קחו בחשבון את הציפורים" מ2004. שופופו פה.

לינקים:
סופיאן סטיבנס – אילנוי
דניאלסון – ספינות
וובן הנד – קונסידר דה בירדס

:: . ::

הופיע במקור בבלוג “לשבור להם את הידיים והרגליים
לאמני העשור #1-#3

  • אמני העשור #4-#6
  • אמני העשור #4-#6
  • אמני העשור #4-#6
  • אמני העשור #4-#6

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.