ציפור גדולה לחשה לי

ציפור גדולה לחשה לי

הנושאים רכילותיים וקטנים אבל הכתיבה גדולה ונותנת תחושה של קצת מהדור ההוא. הדור של לפני מלחמות העולם, דור תמים יותר ועם יהודי אחר. ובקיצור: טעם של פעם ; ההצגה "ציפור לא תדע" נכתבה בהשראת "חיי קייט" של שלום עליכם. העיירה הציורית והקסומה, מארינבד אשר בצ'כיה הייתה מקור להשראה לאמנים רבים. על הבמה מתוארת מפגש בין […]

הלוואי שהיו היצורים שלי

לא מזמן הייתה כתבה ב"הארץ" על חנוך לוין ונשאלה השאלה "איך זה שהמחזאי התל-אביבי שהכי מזוהה עם תל-אביב, לא הזכיר אותה במחזותיו ואפילו לא פעם אחת?". התשובה לדעתי ברורה – לוין מתרחק מהמציאות כדי ליצור אותה מחדש תחת פריזמה פואטית, סוריאליסטית לעיתים, וכביכול נצמד לאמת שלו על-ידי אמנות שהיא רק חיקוי של המציאות וכך גם […]

אין דה פלאש

אין דה פלאש

בת-אור קאלו כותבת ברוח הרוק האמריקאי העכשווי. יש בשירים שלה גם גרוב שחור לגמרי שאני לא יודע מאיפה הביאה אותו ואיכות של מועמדים טובים מאמריקן איידול ומצד שני, גם את ג'ף באקלי, ניק דרייק וארומת סינגר-סונרייטרים ליריים בעלי מלודיות מרגשות. אלבום הבכורה הצנוע שלה, "Flesh And Bones", כולל רק שמונה רצועות, אך עשוי להיות להיט […]

בין בוסר לבציר טוב

מתי בפעם האחרונה פגשתם בספר מתח מד"בי אפלולי הזוי וסינמטי א-לה פיליפ ק. דיק, אבל מבית יוצר ישראלי למהדרין? כנראה שעדיין לא, אז קבלו את הישראלי הראשון שעושה את זה: ריין גינסברג, סטודנט לקולנוע שלא קשה לנחש מי ההשפעה הגדולה ביותר עליו, הוא אפילו הקדיש לו את ספר הביכורים שלו . ב-"רסיסי זכוכיות על מארג […]

קורא דברים במדבר

קורא דברים במדבר

ספר השירה הראשון של אסף לב, "ויקרא במדבר דברים" יורה לכל הכיוונים ולעיתים גם פוגע! ביקורת שירה היא תמיד אינקומנסורבילית. בכל ספר שירה צריך לדעת לברור את המוץ מהתבן, אבל אפשר להרגיש בוסריות שהולך לצאת ממנה משהו טוב. הספר והמשורר, אסף לב הם כאלה: לב הוא פסיכותרפיסט, משפטן זכויות אדם, איש תיאטרון ומשורר עם פוטנציאל. […]