במיתולוגיות האיזור מתואר מקור העולם בהבדלה בין מים עליונים למים תחתונים. שני החלקים הנבדלים האלה, התהום והשמיים, מהווים את משכן השמש במסעה לאורך היממה, וגם את המקום בו נמצאים המים – הגשם שיורד מהשמיים והנהרות שנובעים מראשי ההרים, ומצד שני מי התהום והמקום המנקז את כל הנחלים הנשפכים אליו. הסגידה לאלוהי השאול לא היתה במובן […]
התאוריה של אלחנן ריינר בנויה על כך שבארץ ישראל קיימות מסורות איזוריות (״רגיונליות״) שמנכיחות את הסיפור המקראי, ובכך מפרשות את המקרא לא בהכרח בצורה הנאמנה לו גאוגרפית, אלא כחלק מפולקלור וצביון הסביבה. כך, העבירה יהדות הגליל כבר במאה ה-2 לפנה״ס את כל מאורעות התנ״ך אל חבל הארץ שלה, ודמויות ״דרומיות״ מובהקות, או ״ישראליות״ מובהקות נוכסו […]
במדעי הדתות יש את התאוריה של דייויד יום שמתייחסת אל הדת בתור מדע פרימיטיבי. קיימת גם התאוריה של אוגוסט קונט שסוברת שיש בכל רעיון אנושי שלושה שלבים. החל משלב שבו אנחנו נותנים תשובה אוטומטית לכל השאלות שאנו לא יודעים, תשובה בשם ״אלוהים״, ועובדים ללא מתודה מסודרת שבונה את תפיסת העולם שלנו, וכלה במצב שבו אנחנו […]
לכאורה, הפעם הראשונה שמוזכר גלגול הנשמות ביהדות הוא חוטר סורר בשם קבלת האר״י, או יותר נכון כפי שהושמה בפי תלמידו ר׳ חיים ויטל במאה ה-16. על פי ויטל, גלגול הנשמות אינו גלגול של נשמה מלאה בתוך גוף אחר, אלא של חלקים פגומים בנשמה, הפסולת שלה, שנקראים ״ניצוצות״ שחוזרים הם להתגלגל עד אשר יתוקנו. בספר הגלגולים […]
אם היינו מסתמכים על חז״ל, כל מה שקשור ליהדות מצרים כנראה היה נשכח, על אף שבתקופת המשנה אלכסנדריה היתה ה״ניו-יורק״ של היום, והאוכלוסיה היהודית תפסה מקום חשוב בחיי החברה והרוח שם. פילון האלכסנדרוני היה פילוסוף ומנהיג בקהילה היהודית שם, ומסתבר שגם אחיו של גובה המיסים הראשי במצרים, שאולי העובדה שבנו היה מהנציבים ביהודה לפני החורבן […]