צדיק בא לעיר

צדיק בא לעיר ביום חמישי הבא (23.10, זאפה ת"א) יגיע לארץ ההרכב הטוב והמעניין ביותר שפועל כרגע בעולם המערבי. תכל'ס, בעולם, אבל אני פחות חשוף לעולם הלא-מערבי ולכן נמנע מלקבוע מסמרות. בכל אופן, קבלו את Animal Collective, בשלל תהילות והלל אחד גדול. כולל חצי ביוגרפיה, כולל לינקים לשירים פיראטים, כולל שיעורי בית, כולל ריגושים, חדשות ודברים משמחים אחרים. הכינו את עצמכם, אם אתם מרגישים מספיק חזקים. לאהוב את אנימל קולקטיב זה אומץ, זה טוהר לב, זה חופש. הדבר האדיר ביותר. אנימל קולקטיב הם הצדק.

:: . ::

אוקיי, מתחילים. דווקא מהסוף, הסוף היחסי לפחות, ההווה. לאט נעבור אל העבר הקסום, אך ראשית: אחרי כל אלבום שהקולקטיב הוציא בשנים האחרונות יוצא גם EP ובו שאריות מהאלבום. היות וכך, ה-EP האחרון – Water Curses, הוא הריליס הרשמי האחרון של אנימל קולקטיב. מתוכו, ברשותכם, אני מביא לינק לשיר הנושא, קללות מים ;השיר הזה הוא מתאבן למכלול היצירה של AC והוא דוגמה מייצגת לכך שאי אפשר לתת דוגמה מייצגת לעבודה שלהם. לכל אלבום יש סאונד שונה ועם זאת ניתן למצוא פרקטיקות דומות, טביעות אצבע, ששורדות לאורך כל הקריירה עד כה.

:: . ::

המסע אל הרומנטיקה נמשך, וכעת אנחנו מגיעים לתקופה בה כולנו היינו נאיבים, הכלכלה הייתה איתנה והעולם היה אופטימי. אני מדבר על אותה שנה מופלאה וקסומה – 2007. עד לאותה שנה, אנימל קולקטיב היו להקת אינדי אוונגרדית ומוערכת ע"י מבקרים וחובבי איזוטריה. אנשים שהסתובבו בסצינת האינדי הכירו אותם ומחאו להם כפיים, אבל הכרת ההמונים בוששה לבוא. ב-2007 יצא האלבום Strawberry Jam שהכיל את המוזיקה הנגישה ביותר ששיחרר הקולקטיב עד כה. אל תטעו – עדיין מדובר במוזיקה ניסיונית – בין אם במבני השירים, הלחנים, העיבודים, הכלים, השירה וכל פרמטר אפשרי שאפשר לחשוב עליו, אבל הסאונד של האלבום הזה הוא נגיש (ולעיתים אף מקפיץ) ומכיל להיטים אדירים שכבשו את ליבם של ההמונים. האלבום הגיע באיזושהי נקודה למקום ה-72 במצעד האלבומים האמריקאי, ובשביל להקת אינדי אוונגרדית זה הישג בלתי נתפס.

את האלבום ליוו עם יציאתו שני סינגלים מהממים – Peacebone הזמזמני ו-Fireworks המגה להיטי. מבלי להפחית בכבודם של שני השירים האדירים האלה, לטעמי השיר הטוב ביותר באלבום (והשיר הטוב ביותר שיצא באותה שנה) הוא דווקא Chores, הימנון סטלני שהשאיר אותי על הרצפה באופוריה טוטאלית. במקביל, החבר'ה לא הסתפקו באלבום המשותף ושחררו גם אלבומי סולו. תהליכי העבודה בתוך ההרכב, מי עושה מה, וכו' – אולי בהמשך. בינתיים, סתם שמות.

פנדה בר שיחרר את Person Pitch שהתקוטט עם Strawberry Jam על הבכורה כאלבום השנה בהרבה רשימות סיכום נחשבות, והוא מופת של לופים ואווירה. שיר הפתיחה מתוכו, Comfy in Nautica שוחרר רשימת רק בפרויקט הסולו, אבל זה לא מפריע ללהקה לבצע אותו מדי פעם בהופעות.

אייבי טר, לעומתו, הוציא יחד עם בת זוגו האיסלנדית קריה ברקאן (לשעבר מההרכב האיסלנדי Mum) את האלבום Pullhair Rubeye. החומרים באלבום הזה הם שילוב בין הנעים ביותר לתמוה ביותר, וזה עוד מבלי לספור את החלטתם של הזוג להוציא את האלבום מורץ אחורה. למזלינו יש מספיק אנשים שגרים באינטרנט ויודעים להריץ חזרה אחורה דברים, כך שניתן להוריד את האלבום בגירסתו המורצת לכיוון ה"נכון" ולהנות ממנו. נסו את השיר Opis Helpus, ככה על הדרך.

:: . ::

השנה היא 2005 ואני מוריד אלבום חדש של אנימל קולקטיב, לראשונה. החשיפה הראשונה שלי ללהקה הייתה שנה אחת קודם, ב-2004, כמה חודשים אחרי שיצא Sung Tongs. הורדתי את האלבום באקראי כי השם של הלהקה עשה לי מעניין, וממש אהבתי, אבל עדיין לא התעמקתי ולא ידעתי עם מה אני מתעסק. ב-2005 יצא Feels ואני חיכיתי ליום שבו הוא יהיה זמן להורדה (ומאוחר יותר לקניה, כמובן). ידעתי שאני הולך לשמוע עוד חומר של המוזרים האלה שאחראים לסאנג טונגס, אבל לא ידעתי מה אני הולך לקבל באמת. אתם מבינים, עד פילס, אנימל קולקטיב היו הרכב מדהים שמתעסק בסאונדים חדשניים ומנתץ כל מה שידענו על מבני שירים, הרמוניות מקובלות ועבודה ווקאלית. ב2005 הם גם התחילו לכתוב שירים מושלמים.

באופן כללי, כשמדברים על האבולוציה של הסאונד של AC, אפשר לדבר על מתח בלתי פוסק בין הנסיוני לקומוניקטיבי. באלבומים הראשונים שלהם אפשר לשמוע שירים מקסימים קבורים תחת סאונד צורמני כל כך, שיש לחשוד בכוונת היוצרים להפוך את החומר שלהם לאיזוטרי במכוון. כך או כך, הסאונד שלהם התקדם לרמה בה הם כבר היו מסוגלים לקחת את כל ה-fucked up stuff שאפיין את כל החומר המוקדם שלהם, וליצור ממנו שירים מושלמים, חגיגה לכל מי שמבחינתו מוזיקה היא צורת האומנות העליונה, כאשר מכבדים אותה ככזו. חוד החנית.

כאן אפשר לראות קליפ פיראטי של Did you see the words, אתם מוזמנים להתעלם מהויז'ואל (למרות שהוא לא מחפיר) ולהנות מאחד השירים הטובים ביותר שתכירו, אם כי לא סביר שתשמעו אותו ברדיו של המדינה הנחשלת בה אתם מתגוררים. הנה עוד לינק לקליפ פיראטי של כוסיות יוטיוב רנדומליות, הפעם של Purple Bottle, אולי הלהיט של האלבום.

:: . ::

אתנחתא קצרה בגלל חדשות מרגשות ; אנימל קולקטיב מוציאים דיסק בינואר 2009. רשימת השירים באלבום פורסמה, והביאה עימה גל של החלפת שמות רצועות ביוטיוב. אתם מבינים, אנימל קולקטיב אינה כאחת הלהקות, שמקליטה אלבום ואז יוצאת לסיבוב הופעות עם השירים החדשים. ההפך הוא הנכון. אנימל קולקטיב עובדים על השירים מרמת הסקיצה עד לרמת השיר הגמור, בהופעות עצמן. לאחר שהם מופיעים שנה וחצי עם שירים חדשים, הם מרגישים בשלים להקלטה. או אז מסתגרים באולפן לתקופה קצרה, מכניסים פנימה את כל מה שעבד על הבמה ומשחררים אלבום.

פעם, תהליך עבודה כזה היה בהכרח גורם לאנשים להגיע להופעה ולשמוע מלא שירים שהם לא מכירים, כי הם מעולם לא הוקלטו ושוחררו. כיום יש לכולנו יוטיוב בברזים. הלהקה מופיעה ולמחרת יש ים וידאו ברשת. אנשים ש-AC יקרים לליבם מכירים כבר חלק לא קטן מהרפרטואר שיצא. ואז כשהלהקה מודיעה רשמית מה שמות השירים באלבום המתקרב, כל מה שצריך לעשות זה לשנות את השמות של הקבצים באתר. אוקיי, אז הנה, משהו מאוד לא אקסלוסיבי – שיר מתוך האלבום החדש, בהופעה חיה. לשיר קוראים BrotherSport ותוך פחות מדקה הוא מתפתח לאחד הקטעים היותר מקפיצים שיצא לי להיתקל בהם. מי שנשאר קפוא מול שיר כזה הוא חתיכת ערל לב.

:: . ::

אז כפי שכבר הבנתם, מי שיגיע הולך לקבל ברד של שירים שהוא לא מכיר, אלא אם כן הוא ישקוד כראוי על חוק לימודי הסטליסט הקולקטיבי. הם הולכים לתת מלא שירים חדשים, ולרוב גם שיר אחד מאלבומים ישנים שחלקם לא טרח לשמוע, נונונו!

אז מה עושים? תתחילו מפה. זה דף עם הופעה שלהם מ-2007 באיכות אדירה ובגודל סביר. באותו אתר יש גם הופעה מ-2008 אם מישהו חושק בה, ועוד מליון הופעות של מליון הרכבים. הרכב השירים בהופעה הזאת יתן לכן איזושהי תמונה לגבי מה אתם הולכים לקבל.

:: . ::

ועכשיו, שירות אמיתי לציבור, כל השירים החדשים שכבר בוצעו בהופעות, אתם לא מכירים אותם וסיכוי סביר שעוד מעט תיתקלו בהם בהופעה. לפי הטראקליסט של כל הדיסק:

01 In the Flowers
02 My Girls
03 Also Frightened
04 Summertime Clothes
05 Daily Routine
06 Bluish
07 Guys Eyes
08 Taste
09 Lion in a Coma
10 No More Runnin
11 Brother Sport

וואו, זה כמעט כל הדיסק! אדיר.

עוד שני שירים שכדאי להיסגר עליהם: Chocolate Girl מתוך האלבום Spirit they're Gone, Spirit they're Vanished שאותו לא שמעתם, שמבוצע בהופעות בצורה נקיה ונוחה לעיכול, שמוכיחה שכל הרעש שהם הקליטו באלבומים הראשונים שלהם היה דווקא, להחביא שירים יפים בסאונד הנגיש למעטים ; כמו כן יש את Comfy in Nautica של פנדה בר, שכבר כתבתי עלי ונתתי לינק אבל שוב, זהו שיר מושלם בדיסק ואיכשהו הוא מצליח להישמע עוד יותר טוב בהופעה. יחי פנדה בר.

:: . ::

הופיע במקור בבלוג: "לשבור להם את הידיים ואת הרגליים"

  • צדיק בא לעיר
  • צדיק בא לעיר
  • צדיק בא לעיר
  • צדיק בא לעיר

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.