החסידות האנרכיסטית

רעיון "אהבת האחר" הוא רעיון סטואי שאומר שבכל אחד יש ניצוץ אלוהי המאחד את האנושות (ואחדות אנושית משמעותה קוסמופוליטיקה). הוא התגלגל ליהדות "חביב אדם שנברא בצלם" ולטענת פרשנים כגון רבי עקיבא גם מקורו בתורה, "ואהבת לרעך כמוך".

הגישה הסטואית הזו מתוארת אצל חז"ל כמידת החסידות. רבי עקיבא מתאר את מי שחסיד כמי שנוקט ב"שלי שלך, שלך שלך" בניגוד למי שעם הארץ, שמתבלבל וחושב שכשם ששלי שלך, שלך הוא שלי.

הנטיה של עם הארץ לא להבין את מידת החסידות, ולבלבל, הנטיה להעמיד פנים שהוא חסיד, לרצות להיות חסיד ולא להיות מסוגל, הביא את חז"ל להטיף אמנם לחסידות אבל לשמור אותה כצ'ופר רק ליחידי סגולה, "לא עם הארץ חסיד". רק לאנשים "חכמים ומבינים בדעתם", או כפי שהרמב"ם אמר "חסיד הוא האיש החכם כאשר יוסיף במעלה". גישת חז"ל היא: אמנם האידאל הוא x אבל אל תדמה בנפשך שאתה ברמה של האידאל.
האידאל, הוא כאמור ההכרה של הניצוץ האלוהי בכל אדם. כמובן שלפי הרעיון הגנוסטי אצל חלק מהאנשים אין ניצוץ אלוהי והם נבובים. האנשים האלה "לא קרויים אדם" והם היחידים שלא צריך לאהוב. מה שמסביר את הגישה המיליטנטית האנטי-רומאית של רבי עקיבא ושל תלמידו רשב"י.

עם זאת, חז"ל לא דגלו בגישה המיליטנטית הזאת. הם טענו שדינא דמלכותא דינא, מפני שרובנו לא במעלה רוחנית שמצדיקה את קיום מידת החסידות. רובנו עמי ארצות, רובנו אנשים ממוצעים. לכן גם הגישה הזו לא נפוצה בזרם המרכזי, והיא מנת חלקם שך הגדולים באמת, ושל חסידים מטעם עצמם (שלא לומר, מגלומנים)

אותם "בני העליה" ה"חסידים", כפי שניתן להבין, בהחלט מורמים מן החוק, והעניין של "דינא דמלכותא דינא" הוא רק עבור "עמי ארצות", שחז"ל רוצים שכולנו נהיה כאלה מטעמים פרגמטיים. "למען תיקון העולם".

בני העליה הם אנטינומיסטים, ועל כן הם נלחמים בכוחות הרשע, באנשים הנבובים. הם היחידים שיש להם סמכות לאבחן במי יש ניצוץ אלוהי (בכולם) ובמי אין (הנבובים). סביר שרבי עקיבא מתואר כמי שצידד במרד נגד הרומים, כאלגוריה ליחיד סגולה שהגיע לפסגה הרוחנית. סביר להניח שגם הוא מדווח כמי שהוצא להורג, כדי שמוסד החסידות יהיה טאבו, כפי שמשה טען כביכול בפני הקב"ה "זו תורה וזה שכרה".

כל הרעיון של "חכם עדיף מנביא", שרבי עקיבא עדיף על משה, ושהרמב"ם טוען שהוא הגיע לפסגה כמו רבי עקיבא, ויותר ממה שמשה הצליח, רומז לכך שהרמב"ם טוען שמידת החסידות הנ"ל מסיבות פרגמטיות מוקצית מהחכם הרגיל, כדי שלא כל אחד יתחיל לחשוב שהוא בן עליה. ואף על פי כן זה האידאל.

לטענתי הפוסט מודרנה היא השלב האנטינומיסטי הזה, והתרבות הפופולרית מעודדת אותנו לעבור אליו. להתעלות רוחנית, ואז לאמץ "מוסר אדונים חדש".

  • החסידות האנרכיסטית
  • החסידות האנרכיסטית
  • החסידות האנרכיסטית
  • החסידות האנרכיסטית

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.