חסידי הרב ברלנד טסו במהירות של 200+ קמ"ש בכביש הערבה וסיכנו את העוברים ושבים. כשעצרו אותם אמרו, "אנחנו חסידי ברלנד". ואז גילו שהר ברלנד בעצמו אמר שבעבודת השם צריך להפוך למטוס: "זה לא שבמקום מאה, נוסעים על מאתיים אלא במקום 400 או 1000 קמ"ש, נוסעים על מאתיים. במטוס מותר לנסוע אלף, אלפיים, אז אנחנו כבר נהפכים למטוסים. מגיעים לעמוקה, מגיעים לרבינו – כל הרכבים נהפכים לכלי טיס, כמו מטוסים".
כאן אני חייב לעצור את הכל ולציין שהאידאל של להתגבר על גבולות הזמן והמקום הוא פרקטיקה משיחית ידועה. בסנהדרין ל"ח כתוב "אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה שנאמר 'למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים' כיון שסרח הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו שנאמר 'אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך'". כלומר אדם הראשון היה יכול להיות בכל מקום בו זמנית. אדם שאחרי החטא הקדמון כבר לא. כשאדם משתמש בכלי תחבורה מהירים הוא חוזר לגן העדן. זו היתה כוונתו של הרב ברלנד. גם הקלאברים היללו את הרכבות המהירות של האקסטזי, או את המטוסים שטסים בהם במחלקה ראשונה בזמן שיורד גשם משמיים בהירים
Put on my raving shoes and I borded the plane
Peter Bouncer
Touched down in a land where the sky was blue
In the middle of the pouring rain
Everybody was happy
Ecstasy shining down on me
Yeah, I've got first class ticket
Feel as good as a boy can be
Culture Agent 
להשאיר תגובה