הנראטיב המשיחי עצמו בנוי בתבנית של דיאלקטיקה הגלניאנית. ראשית, עם נסיקתו של המשיח – תזה. שנית, עם רדיפתו – אנטיתזה. ושלישית, באורח פלא, עם הכרתו על ידי רודפיו והמלכתו – סינתזה. יש כאן סובלציה מפני שביחד עם זה שהמשיח כביכול סובל על ידי הרדיפה אותו, האמונה בו ובצדקת דרכו רק מתחזקת. דווקא בשיא הרדיפה, היא נמצאת באופן הכי משומר והכי עליון, ואז היא "מתפוצצת", עם בא הגאולה.
להשאיר תגובה