Culture Agent

כשלים לוגיים מתוקף הסמכות מטמטמים את הרוח האנושית. אילולא הם, אף אחד לא היה מרגיש נבוך להתבטא אם עלה לו רעיון מבריק. אנשים חוששים לצאת טמבלים ופלצנים, או לא להיות מודעים לעובדה שדברים מסויימים נאמרו כבר ומחליטים לא להתבטא. אם כל אחד שעולה לו רעיון גאוני היה מפרסם אותו, גם במחיר של פלצנות, בשביל אותם הרעיונות שלא נאמרו והיו זוכים להיאמר – המבוכה היתה שווה את זה. הטיעון מן הסמכות הוא "אם עלה לך רעיון מסוים שלא שמעת עד היום, כנראה שהוא לא נכון משום שהסמכותיים ממך לא חשבו עליו". הטיעון מן הבורות גם הוא מפעיל את כוחו, "אם זה רעיון גאוני כל כך והוא עדיין לא נאמר, סימן שהוא לא גאוני". גם הטיעון בשם העוני, "אם גאונים ממני חשבו על הרעיון הזה ולא פרסמו אותו, כנראה שהיתה להם סיבה לכך, משום שהם מצאו ברעיון פסול". וכמובן, הטיעון אד הומינם, "תמיד רעיונות שנראים לי בהתחלה גאוניים מתבררים כטפשיים, בגלל פזיזותי. סייג לחכמה שתיקה".

אני חושב שזוהי נורמה, כמו כל דבר. גם המבוכה היא נורמה, ולכן גם חוסר המבוכה הוא נורמה. אדם נשאל שאלה, ובמקום לענות "אני לא יודע", הוא יענה את התשובה שנראית לו גם אם הוא אינו בטוח, רק בשביל הסיכוי שהתשובה נכונה. במבחן אמריקאי, עדיף להמר על תשובה במקום להשאיר שאלה שלא נענתה. כך גם לדעתי אם יש לאדם רעיון, אין סיבה שהוא לא יתבטא. אנשים עם הרבה רעיונות מתבטאים הרבה, אנשים שמתבטאים הרבה לרוב מתחרטים על מה שהם אמרו. הם עושים זאת, מפני שהם חושבים שמה שהם אמרו היא שטות, ומעדיפים להבא לשקול מילים. חיים ומוות ביד הלשון, אמר החכם, והתכוון לכך שאם אתה לא רוצה להיות פזיז תשקול את מילותיך. הוא לא התכוון לכך שכדאי שתשתוק, כי אם תפתח את הפה תוכל למות ושתיקה תציל אותך. הפזיזות היא מהשטן, אבל אם יש לך רעיון שיש לך בסיס טוב מספיק לחשוב שהוא חכם ויכול לתרום לאותה רוח אנושית ערטילאית, מה גורם לך להצטנע? קח את הסיכון שתצא פלצן.

הבעיה היא אחת: אנשים רואים את הפלצנות והשכלתנות לשלילה, אנשים נוהגים לראות באנשים שנוטים לשתף את האחרים במחשבותיהם כטפשים. האדם שמבטא את מחשבותיו מעוניין לחשוב "מחוץ לקופסא", הוא מעוניין לחשוב באופן מבוזר על ידי שכניו ששומעים אותו ומעוניינים לעזור לו להגיע לתובנות. אי אפשר לפסול את ההנחה שהנורמה הזאת של המבוכה פן תצא פלצן, והשתיקה שמא הרעיון החכם-בעיניך לא חכם עד-כדי-כך נולד בשל האינטרס של החברה שלא לשתף את הידע ולא לחשוב באופן מבוזר. אני רואה קשר בין חשיבה מבוזרת לבין פקפוק בסמכות, לדעתי הרעיון של שיתוף המידע נובע ישירות מירידת מעמדה של הסמכות. ויקיפדיה כאנציקלופדיה מבוזרת, עדיפה בעיני על פני בריטניקה הסמכותית. בריטניקה פסלה את ויקיפדיה משום שחלק מהידע בה עשוי להתפס כפלצני או שגוי. אני מעדיף ידע שבחזקת שגוי עד אשר הוכיחו אותו מאשר ידע שבחזקת נכון עד אשר נווכח לדעת שחוסר היצירתיות והשמרנות של הסמכותיים שכתבו אותו הוביל אותם ואת כולנו לטעות.