Culture Agent

ואתם סביב לי, מחכים ליום
בו אכרע על ברך, ואפול פתאום
אז עלי תעוטו בהמוניכם
מבשרי לקרוע בציפורניכם
(מילים: דודו טופז. לחן: אבי טולדנו)

עורו של דודו טופז הופשט על ידי זומבים צמאי דם, ואחרי שהוא נותר ערום הם שפכו עליו חומר דליקה. הוא נשרף כשגווילים עוטפים אותו. ועכשיו אני חושב על חנן גולדבלט ועל כמה האדם הזה חזק. דודו טופז לא יכול היה לשאת שלושה חודשים, גולדבלט זועק לחפותו גם אחרי שהורשע, שנה ועוד שלוש שהיה במעצר בית כאילו שהוא הפושע הכי מסוכן. אם הוא היה נואש, הוא היה מתאבד בעצמו אבל הוא מספיק מאמין בזכאותו, בשביל להתעודד ולקוות שהאמת תצא לאור. ואני מאחל לו שכך יהיה. אני מאחל לו שיחיה עוד שנים רבות וישוב לאיתנו, ששמו יטוהר ושכולם יקודו לפניו קידה ויתנו לו פרח. הפשע של גולדבלט מתגמד לעומת מה שטופז הואשם בו, אבל בפני התקשורת הוא נקלה לפחות כמוהו. שניהם נפלו קורבן להגדרות גמישות של הטרדה מינית, מישהו חיפש אותם כדי להפיל אותם כי היה אפשר, כי זו היתה נקודת התורפה שלהם. דודו טופז היה בוטה בעניינים האלה הרבה יותר מגולדבלט, שבסך הכל שיחק אותה מחזר בקשר אסור, לא אנס אכזר. אבל אותו לא הצליחו להפיל בעניינים האלה ואת גולדבלט כן. ובגלל שלא הצליחו להפיל את טופז בכך, היו צריכים להשתכלל הרבה מעבר למה שניסו ולא הצליחו לפני 7 שנים. אחת לכמה שנים ניסו לשים לו רגליים ורק עכשיו זה הצליח. דודו טופז נרצח כבר לפני שנים, לפני שלושה חודשים תלו את גופתו בכיכר העיר, עכשיו שרפו אותה ופיזרו את האפר בים. ברוך דיין האמת.