גיליתי שאוישה המשרה עליה התמודדתי לפני כמה שבועות – עורך באתר שכוח-אל וקטן שאני נעלב לכתוב את שמו בכלל, וביקש להתרחב ולבחון את יכולות העריכה שלי על מנת שיידע אם אני באמת ראוי אליו (למרות שברור לי מלכתחילה שקורות החיים שלי עשירים מכדי שבאמת אצטרך לעבור את ההשפלה הזאת. אבל מילא). מאחר שאכן טרחתי למלא את מבחני העריכה, ציפיתי לפחות לקבל תשובה שהם התקבלו ואז הודעת דחיה אם נמצאתי לא ראוי. אבל לא קיבלתי אז לא נורא, לפחות מי שמאייש את התפקיד עכשיו הוא כתב רכילות חסר נסיון. כעת אני יכול להמשיך לשבת בבית ולאונן על כמה אני מוכשר ; ; ; אני לא ממורמר כלל וכלל. לפני שתהיה לי הזכות להיות ממורמר אני צריך להשקיע קצת יותר בחיפוש עבודה ולהראות מעט יותר רצינות בנכונותי להכנס בחזרה לשגרת שכיר. ובכל זאת, אני ממשיך לתהות על כמה נמוכה יכולה להיות "התעשיה בארץ". התקציבים שמסתובבים שם נמוכים כל כך, שהיא פשוט לא יכולה להכיל את מי שבאמת יוכל להרים אותה. זו מערכת שמחנכת להקטנת ראש כי מי שמגדיל ראש הוא פראייר. מי שלא מקטין ראש ונוהג כמו "שצריך", מוצא את עצמו מהר מאוד מנוצל, מתעייף או סתם אובר-קווליפייד. והדבר הכי עצוב הוא שלא באמת משנה לאף אחד שזה מצב העיתונות. אני מעריך שהסיבה האמיתית שלא קיבלו אותי אם כך היא כי באמת ציפיתי לקבל 4000 ש"ח (!) על עבודה קלילה שלא תצריך ממני מאמץ גדול מדי ותעביר לי את החודשים הקרובים בנעימים עד שפשוט אמצא משהו שווה ומתגמל יותר. שידרתי הקטנת ראש כי הבנתי שזה מה שצריך, שידרתי שאני לא לוזר והם אמרו שהם לא מסכימים לקבל את מי שלא מגיע למשרה הזאת בתמימות כדי שיוכלו להשפיל אותו. אוי, אני שוב מתחיל לעשות קולות של ממורמר אז חבל ; ; ; הדבר הנוסף שמפליא אותי הוא כמה חצוף יכול להיות אתר קטן שמטריח אותי לשלוח פיילוטים של 1100 מילה (ולא מסתפק בדוגמאות הכתיבה שאני מצרף, או ממה שכבר מופיע ברשת) ולא טורח אפילו להחזיר תשובה. מצד שני את זה עושים גם העיתונים והאתרים הגדולים יותר – ישראל היום, נענע, גלובס. אז לצערי זו הנורמה. כנראה שלכך נועדתי, לכתוב פיילוטים על ריק. תודה.
להשאיר תגובה