תרבות האינטרנט איבדה את עשתונותיה. גלישה, גלישה ושוב גלישה. הלוך ושוב, בין תאגידים לגופים, לפיצ'רים ובידור רגעי. התמכרנו, השתגענו, נכנסו לטריפ שלא נגמר. מציאות מקבילה. אנחנו בתוך זה, כמעט ללא הכרה. רק אורות, צלילים, המולה. הכל מסביב מתגלגל, קופץ, מרצד – זו בערך חווית הגלישה שלנו, זה בערך מה שהמשחק הזה מנסה להעביר. אולי. הוא פשוט פוסט מודרני מכדי שנבין מה בדיוק קורה בו. "אני עשיתי את זה, אתם משחקים בזה, אנחנו אויבים". ובקיצור: הגבול הדק שבין בידור, תחכום, צחוק ואפילו נרשה לעצמנו לקרוא לזה אמנות. פואמה דיגיטלית במסווה של משחק פלאש. מאסטרפיס.
להשאיר תגובה