זה מה שקורה כשמזריקים לך יותר מדי סמים ואידאולוגיה אקו-אנרכיסטית, אתה מוצא את עצמך מתאבל על עצים מתים, צועק את הצעקה הראשונית בלב יער, ובעיקר: הופך למיצג גרוטסקי ביוטיוב, ולתופעת רשת היסטרית. וכשאני חושב על זה, למה ללעוג לאנשים טובים שכל כך אכפת להם, שהם פעילים למען איכות הסביבה, שזה דבר שגם שוכני הרשת מאמינים בו ובנוסף לכל הם גם אנרכיסטים, דבר שגם שוכני הרשת היו שמחים להצהיר על עצמם במערב הפרוע שלהם? התשובה שלי: זהו אנרכיזם מסוג אחר לגמרי, האנרכיזם של הרשת הוא אינדיווידואליסטי וקפיטליסטי, זהו אנרכיזם טכנופילי. האקו-אנרכיזם הוא קולקטיביסטי ורומנטי, הוא שואף לפרימיטיביות וחזרה לטכנולוגיה פשוטה, אם לא בדחיה כללית של הקידמה ופרימיטיביזם. הוא שואף לרגרסיה, הוא שואף לפציפיזם ולא לאי-תוקפנות, הוא שואף לכלכלה מבוקרת ולא לכלכלה חופשית, הוא שואף לארציות, לחיבור אל הטבע ולא לניתוק ממנו והנדסתו – אלה לא הדברים ששוכני האינטרנט מאמינים בהם. זוהי מלחמה רעיונית ולא סתם הומור בריא. זו טקטיקה נחמדה, אף אחד לא יכול למנוע מגולשי האינטרנט לעשות בביתם כרצונם ולהתייחס אל מחבקי העצים כאל פאתטיים. ובצורה זו, הטענה הופכת לאמת, כי אין עליה עוררין.
by Negus of Pop
Culture Agent 
להשאיר תגובה