Culture Agent

שלוש שנים אחרי שעשה את זה עם הסבנטיז, חוזר המפיק האמריקאי קינג בריט, תחת השם "sylk 130", אל ההוקרה האישית שלו לעשור המופלא של האייטיז, או כהגדרתו "מכתב אהבה מוסיקלי". האלבום שהיה רוצה לקנות עוד בימי בית ספר, מה שהוא היה רוצה לשמוע כשהוא פותח את הרדיו לפני 20 שנה. הפעם הוא עושה את זה דרך כיסוי לתחנת רדיו בדויה, "WISH 130".

בשביל שהמשימה תהיה מושלמת, הוא גייס את מיטב אמני האייטיז, החל מאליסון מויה מיאזו וקתי סלדג' מסיסטר סלדג', דרך מרטין פריי, סולן ההרכב ABC ועד אושיות ג'אז כמו גרובר וושינגטון ג'וניור. התוצאה היא תרכובת גאונית של R&B;, היפ-הופ וFאנק, עם פיסות של היי אנרג'י מצד אחד, וסול מצד שני; נגיסה כואבת בשורשים האמיתיים של המוסיקה בת זמננו, דרכה רואים את הצורה בה ההאוס הוא בעצם ורסיה של דיסקו, דיסקו הוא בעצם ורסיה של Fאנק, כל זה עם כיסוי של סול, ועם מפלצות ווקאליות שעומדות מאחורי קלאסיקות, כל אחת בתחומה היא (כמו אלמה הורטון, "last night a DJ saved my life"). פתאום האייטיז נשמעים כל כך רחוקים, ולחשוב שמדובר בסך הכל על 20 שנה. קשה שלא להבחין ביופי של העשור הזה, עשור שבו המוסיקה התקדמה כמה וכמה צעדים קדימה.

מארק בל הבריטי, שמופיע באוזניות אחרי 7 שנים (הפעם הקודמת ששמענו ממנו היתה כנראה כזמר אורח בכיסוי ל-"Don't look any further" של אם פיפל) מתארח בשני שירים, אחד מהם הוא קטע בשם "Romeos fate" – פאנק מהפנט, ומארק בל הוא בן-אדם עם חלודה בגרון. קול כזה שצובט את האוזניים, סקסי להחריד, שגורם לשיר הזה להיות השווה ביותר באלבום. הקטע השני בו הוא מתארח, שמלווה בסקסופון של גרובר וושינגטון המנוח, הוא דואט עם טוויילה, שגם היא שרה שיר נוסף, כיסוי ג'אזי לשירם של ה-NuShoooz, שהיה להיט ב-86', "I cant wait".

חגיגת האייטיז ממשיכה עם קתי סלדג' ומרטין פריי, כל אחד בתורו מביא בקטעי דיסקו אייטיזי משובחים (ומומלצים!); אליסון מויה, שפותחת את האלבום עם קטע שמלווה בפסנתר ומיתרים; 2 קטעים אינסטרומנטליים יפהפיים, אולד סקול היפ הופ בשלושה קטעים בסוף האלבום, אחד מהם עם שניים מחברי דה לה סול, וסקרצ'ים של ג'זי ג'ף.

מומלץ, וכמובן שלא רק לחובבי פופ-אפ ווליום/בוגי בן. האלבום הגרובי של השנה, ללא ספק! יצירת מופת, והמגזינים כבר הגדירו את האלבום כמסמר שער. מסמר שער לא יודע, מרטיב בין הרגליים בטוח שכן. כנראה שאין כלי סקסי יותר מבס, בטח אם הוא חוגג בקטע Fאנק.