לשוח מלשון לשבת בין השיחים

״ויצא יצחק לשוח בשדה״ (בראשית כ״ד). במסכת ברכות נאמר ש״אין שיחה אלא תפילה״, כלומר מה בדיוק חיפש יצחק אבינו בשדה כשראה מרחוק את השיירה של הגמלים שהובילה את רבקה אשתו המיוחלת? מכאן למדנו שאם אנו רוצים לצאת ולהתפלל ולהתייחד עם קוננו, כדאי ללכת לשדה. אך מסתבר שיצחק אבינו רצה לעשות משהו אחר לגמרי, ולכשדעתו הוסחה כנראה שזה די הטריד אותו. כל מה שהוא רצה זה לא להתלכלך.

ב״סרך היחד״ ממגילות הקומראן יש סנקציות על חברי הקהילה אם יעשו כל מיני דברים שפוגמים בטהרתם, כמו לדוגמה ״לשוח ביד שמאל״ (עונש: הרחקה של 10 ימים מהקהילה) – ״והמוציא את יד שמאולו לשוח בה ונענש עשרה ימים״ (7:15). השאלה היא למה הכוונה ״לשוח״. רוב החוקרים טוענים שהכוונה למישהו שעושה מחווה כלשהיא האסורה. אבל למה דווקא ביד שמאל?

ובכן, מסתבר שהכוונה היא להשתין באמצעות יד שמאל – ראו המאמר המצורף של גרי רנדסבורג. למה דווקא יד שמאל? מסתבר שבספרות הרבנית יד שמאל קושרה בדרך כלל עם פעולות טמאות, כך שנמנעו משימוש ביד ימין. לדוגמה מי שרוצה לנגב את הקקי, ״יקנח בשמאל״. ואם הוא איטר יד ימינו, אז ״יקנח בשמאל דידה״, כלומר ביד החלשה. סרך היחד עשוי להיות מקור קדום למנהג הזה של להקדיש את יד שמאל לפעולות כאלה, ומי שעשה את זה אינו טהור מספיק כדי שיותר לו לבוא בעדה.

השאלה היא למה מניחים תפילין דווקא ביד איתה מנגבים קקי ואוחזים בבולבול כשמשתינים? אולי בגלל זה חכמים אסרו לאחוז באבר כשמשתינים, ״האוחז באמתו ומשתין כאילו מביא מבול לעולם״ (נדה י״ג). מעניין שהברייתא הזאת מובאת בסמוך לדיון בכהן שתוך כדי שהוא אוכל את התרומה, הוא מרגיש ״שנזדעזעו אבריו״ והוא מוציא שכבת זרע, וכדי למנוע את זה עליו לאחוז באמתו ולהשהות את הפורקן. ולשאלה איך מותר לאחוז באמתו, עונים שמותר לאחוז באמתו עם מטלית עבה.

האם כהנים נהגו לאונן? תכל׳ס לא משנה. הדבר שמשנה הוא ש״לשוח״ משמעו להפריש הפרשות באופן כללי. בין אם מדובר בפיפי ובין אם מדובר בזרע. אבל האם יצחק אבינו עליו השלום אונן רחמנא לצלן?! אפשר להרגע, כנראה שלא, בהמשך הגמרא טוענים ש״נשוי מותר״, כלומר מי שנשוי מותר לו לאחוז באמתו כי אין חשש שיביא ביד שהרי פתו בסלו. מה שספר בראשית מנסה להעביר לנו הוא ההנגדה בין הרגע שיצחק היה רווק לרגע שהוא הבין שהוא בעצם נשוי. הרגע הזה היה מתי שהוא יצא ״לשוח בשדה״ ואז בשיא הרגע לכשהושיט את שמאלו לנגב, נזכר ״רגע, האם מותר לי או אסור לי?״. לפתע ראה את השיירה והבין שכן, או אז קינח את ישבנו בבטחון ובשלווה.

לשוח מלשון לשבת בין השיחים
  • לשוח מלשון לשבת בין השיחים
  • לשוח מלשון לשבת בין השיחים
  • לשוח מלשון לשבת בין השיחים
  • לשוח מלשון לשבת בין השיחים

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.