הברק הצפוני

הברק הצפוני רשמו את התאריך, 5/11/2008. מלחמת האזרחים נגמרה, אפשר לצאת מהמקלטים ולאפסן את התותחים הכבדים, הסוסים וחבילות הנפץ. כן, מהיום כבר אין צפון ואין דרום, אין קרב על האלאמו, לינקולן שוכב בשקט בקברו, הדיקסיז בדרום כבר לא יכו את עבדיהם ולאפרו-אמריקאים (אסור להגיד ניגר או שחור יותר) יהיה מותר לשבת מקדימה באוטובוס, לכתוב שירי רוק, להרעיש בין שתיים לארבע ובכלל להיות עם חופשי בארצם. בשורה טובה לאמריקה – איך אומרים? “שחור זה הלבן החדש”. במערכת הבחירות בתל-אביב מנסה אורן שחור לרכב על גל ההצלחה.

הרי זה היה ברור, בשבועיים האחרונים ראינו איך מביא ברק אובמה מאה אלף איש לעצרת פוליטית בעוד מקיין מתקשה לכנס אפילו אלף. מלבד זאת, נראה שהבחירות היו מעין הצבעת אי-אמון בגורג’ בוש ובמדינות החוץ והכלכלה שלו, האמריקאים קראו לו לבוש ולהיכלם (שנים רציתי להגיד את זה) ואנשי אובמה שגייסו סכומים חסרי תקדים לתקציב הקמפיין ידעו את זה וכיוונו את התעמולה נגד בוש יותר מאשר נגד מקיין והציגו את זה כממשיכו של הראשון.

הפעם הראשונה שנתקלתי בברק אובמה, היה שהלכתי לבקר את הוריי בצהריי יום חול ואימא שלי, כמו פגי באנדי בשיאה, צפתה בתוכנית האירוח של אופרה וינפרי. בתוכנית התארח סנטור אפרו-אמריקאי צנום, אלמוני ומרשים ודיבר עם אופרה על החיים. נראה שאובמה מדקלם את כל הספר “הסוד” בעל-פה שדיבר על חשיבותה של חשיבה חיובית ופחות על דברים שהוא עושה בסנאט.

אופרה ביקשה ממנו שאם יחליט לרוץ לנשיאות, שיעשה זאת בתוכנית שלה – כנראה היה מדובר בשידור חוזר, הייתי מופתע מהמחשבת ש”מר חיוביות” יהיה נשיא ארצות הברית, הרי לעומת “קילרים” כמו בוש ו”מקיין” הוא נראה כמו מי שקצת מרחף, אבל מצד שני – אולי יעשה מהפך בצורת ההתנהלות של נשיאים. אובמה נראה טוב ליד נשיאים אמריקאים, השאלה איך הוא ייראה לצד מנהיגים כמו פוטין ואחמדינגאד’….

אבל האמריקאים , כמו שהסתבר לא מפחדים מהם, יש טוענים שהנשיא הוא רק בובה והממשל שמאחוריו אחראי להכל, אחוז השחורים בארצות הברית מסתבר, הוא רק בין 13 ל15 אחוזים מהאוכלוסייה, עיקר הקולות היו מלבנים שמאמינים שאובמה הוא מנהיג הולם. זה משפיע גם עלינו, נשאר לקוות שהם צדקו.

אחר-כך באה ההתמודדות נגד היליארי קלינטון לראשות המפלגה הדמוקרטית – הבנתי שאופרה לא צוחקת וחלומה התגשם – ראש המפלגה הדמוקרטית יהיה אפרו-אמריקאי או אישה.

אבל אובמה וזה עיקר כוחו וגם עיקר הביקורת כלפיו, הוא שחור, מה שאנחנו קוראים “משוכנז” או בהתאמה לאמריקה “מולבן”, הוא מייצג ערכים ותרבות לבנה יותר משמייצג מקיין. ושאימא שלו התחתנה בפעם השנייה עם אינדונזי ועברה איתו לאינדונזיה, שלחה את ברק הקטן חזרה הביתה מיד, כי ראתה מה החינוך באינדונזיה שווה.

רובין ויליאמס במופע הסטנד-אפ החדש שלו אומר שהפחד הגדול של הלבנים להצביע לאובמה היה, שברגע שהוא יוכתר לנשיא הוא יעלה על הבמה, יוריד את החליפה, ילבש תלבושת מסורתית אפריקאית עם שרשרים של ראפר ויתחיל בקטע כמו “yo yo man, i’m a wasp” , אבל כמו שראינו בנאום הניצחון, זה לא קרה.. אובמה גדל בחברה וספג ערכים מסוימים שהולמים קנה מידה של כל אדם לבן וליברלי בארצות הברית ולכן רבים וטובים, שחורים ולבנים הצביעו לו. זה כמו שזוהר ארגוב ואייל גולן הצליחו אצלנו כי רוב השירים שלהם הם אשכנזים לגמרי.

לבסוף בא הניצחון הדי מוחץ, נראה לי גם בגלל הבחירה התמוהה בשרה פיילין כסגנית נשיא פוטנציאלית. ניצחון שהשאיר את הגזענות, הקסנופוביה וכל מה שהיה רע מאחורה, אני מקווה שאובמה ייתן תפיסת שלטון חדשה בארצות הברית ובעולם כולו וייתן השראה גם לישראלים לבחור מה שטוב ולא לפי גזע, מין וכיו”ב…

  • הברק הצפוני
  • הברק הצפוני
  • הברק הצפוני
  • הברק הצפוני

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.