צריך שתיים לטנגו

silvia duran, tali roth

דוראן ורוט. צילם: נועם פלד

ספרד וארגנטינה הן כמו אמא ובת, בת שנשלחה בכיתה א' לפנימיה רחוקה ומלבד ביקורים קצרים וחופשות קיץ לא חזרה הביתה. היחסים בין השתיים עשויים להיות חמים אבל כשזה מגיע לחינוך, תמיד יהיו את הויכוחים האלה של "לא כך לימדתי אותך בבית". וכשמדובר במוסיקה זה גולש לעיתים לפסים לאומניים. הספרדים קנאים לקרדיט על כך שהלהט לריקודים חושניים ולפריטה לגיטרה מגיע מאיבּריה, ומצדם שארגנטינה תמשיך לנפנף בהיותה מדינת מהגרים ומצע מצוין ליצירת היתוך כמו הטנגו. מבחינת אמא החינוך מגיע קודם-כל מהבית, הפנימיה היא רק מקור להשפעות "רעות ומסלפות" מהצורה הטהורה של המחול, הספרדי.

מפתיע שדווקא המוסיקה, שהטבע שלה הוא לאחד ולגשר, מהווה נקודת מחלוקת בין שתי המדינות הלטיניות הללו – האמא שברוח הרומנטיקה שילבה בין המסורת הקלאסית לפולקלור העשיר שלה, והבת שמיהרה לאמץ לעצמה סמל לאומי בדמות הטנגו החושני שהתפתח בה במשך המאה ה-19. "לילות ספרד וארגנטינה", המופע שהתקיים בשבוע שעבר במרכז סוזן דלל, מצא את המכנה המשותף בין השתיים בשביל לשדך ביניהן מחדש.

שתי ישראליות בעלות שם עולמי בתחומן – אמנית הקסטנייטות האגדית סילביה דוראן (שהוכתרה רק לפני כמה חודשים כאחת מ-5 אגדות פלמנקו חיות, בפסטיבל הנחשב בעולם לפלמנקו בחרז), והגיטריסטית הקלאסית טלי רוט (שכתבה לאחרונה את הפסקול לסרטו החדש של וודי אלן) – שילבו בכשרונן המדהים את הנשמה הייחודית לשתי המסורות, לכדי מופע שמשבץ קלאסיקות של מוסיקה ספרדית קלאסית לצד מוסיקה ארגנטינאית עממית וטנגו. הנוכחות של דוראן לבדה נוגעת וקיסרית ממש, רוט מפליאה בפריטה וירטואוזית. תוסיפו לכך אווירה קאמרית מאת קווינטט מיתרים ובסון של נגני התזמורת הפילהרמונית ביחד עם ריקודים מרהיבים של רקדניות להקתה של דוראן ושל צמד הטנגו מיה שוורץ ורונן חייט (הכוריאוגרפים של גמר "רוקדים עם כוכבים") ותקבלו חשק עז לקום ולחבק את המופיעים. קסם, שעתיים של ריגוש אמיתי.

העיבוד והשילוב בין הקלאסיקות המנוגנות במופע הוא רעיונה של רוט, מי שמנהלת את תוכנית המחוננים (Pre College)במכללת ג'וליארד היוקרתית למוסיקה בניו יורק. רוט כגיטריסטית קלאסית בינלאומיים זכתה בפרסים בינלאומיים והופיעה בפני קולין פאואל באו"ם ושמעון פרס בטקס הענקת פרס נובל לשלום. דוראן לעומתה שנחשבת כאמור לאגדה של נגינת קסטינייטות, קיבלה את פרס רוזנבלום לאומנויות הבמה על מפעל חיים לשנת 2004 ע"י עירית תל-אביב, וב-2008 עיטור כבוד ממלך ספרד בשל תרומתה לתרבות ספרד בארץ. השתיים משלבות במופע מוסיקה עממית כמו זו של מרסדס סוסה ואריאל סוסה, ביחד עם מוסיקת טנגו של מלחינים אגדיים כמו קרלוס גרדל ואסטור פיאצולה – זאת מהצד הארגנטינאי. הצד הספרדי תורם בעיקר ביצועים למוסיקה כתובה של מלחינים ספרדיים כמו אנריקה גרנדוס, איסק אלבניס ואפילו המשורר פדריקו גרסייה לורקה, שמסתבר שהיה גם מלחין. המופע עשוי לחזור לארץ במוקדם או במאוחר, ובינתיים ממשיך להסתובב בעולם. הוא רץ כבר חמש שנים והספיק לקבל תשואות רבות בעיתונות העולמית (ניו יורק טיימס כדוגמה, שהילל את רוט), בין השאר בעקבות הופעות מוצלחות ביותר בקרנגי הול ובטוקיו.

"לילות ספרד וארגנטינה", מרכז סוזן דלל, ת"א (חמישי-שבת, 24.6-26.6)

הופיע במקור במוסף סופ"ש של עיתון "ישראל היום", 2.7

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

One thought on “צריך שתיים לטנגו

  1. […] א-בככה ייעשה לאישה :(הכל התחרבן, בוגי בןמה עבר לו בראש?סוג של יח"צמוכרים קונים ספריםטו אנלימיטד מתאחדים סופיתאנחנו […]

השאר תגובה