כמנהג אבותינו

הבלבול שאנשים עושים בין פולקלור למסורת הוא שהופך את עניין הפולקלור לכל כך קדוש בעיניהם. הם מאבדים את הפרופורציות. פולקלור הוא לא משהו שהם מחויבים כלפיו, ואם לא יצייתו לו אף אחד לא יערוף את ראשם. זה פולקלור וזה דבר נחמד, אבל מכאן ועד להיות אובססיבי ("בשם המסורת") הדרך רחוקה. יש כמה עדות שנכנסות לפאניקה בכל פעם שרסיס של פולקלור נכנס לאוויר, זה כמעט כמו רגשי נחיתות. כאילו שהקלגס האשכנזי מעוניין לרמוס כל סממן של תרבות אחרת. שתו מים.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה