כחול, עמוק

הידעתם שעוד לפני 2000 שנה לא היתה מילה שתתאר את הצבע הכחול? כך לפחות מראים טקסטים בני התקופה, ובטח אלה שנכתבו בזו שקדמה לה. עצמים רבים מקבלים שם צבעים אבל הכחולים מביניהם מקבלים בעיקר תארים. הים זועף, גדול, סוער אבל לעולם לא כחול. הוא יכול להיות כהה אבל לצבעו הכחול לא יינתן שם כי אם תיאור. בכתבי התקופה (תנ"ך, אפוסים היסטוריים וכו') יש אמנם עצמים שמקבלים צבעים, אבל מסתבר שבעיניים מודרניות השמות שניתנים להם נראים לא קשורים. בכתבי הומרוס השמיים בצבע יין, הדבש בצבע ירוק, הכבשים סגולות וכו'. האם קדמונינו היו עוורי צבעים או שנתנו חופש פואטי גדול מדי לעצמם? ובכן, מסתבר שהשפה שלהם היתה עניה יותר מזו שקיימת אצלנו והם לא קראו לגוונים שונים בשמות מתוך אי צורך. ספציפית, הכחול לא קיבל שם מפני שהוא היה נדיר יחסית, מפני שרוב הצבעים הטבעיים (שאינם מלאכותיים) אינם כחולים.

וכעת נשאלת השאלה. האם שפות "עניות" יותר הן בהכרח מתקדמות פחות? מה הופך שפה למתקדמת יותר, התרבות החומרית והטכנולוגית של דובריה? ובכלל, מה משפיע על התקדמות השפה, התרבות או שמא הטבע? האם אנשים שמתרגלים לראות צבעים שצריכים שם שיבחין אותם מאחרים, בהכרח רואים טוב יותר וחד יותר מאנשים שלא התרגלו? או בקיצור: האם השפה לבדה יכולה לשמש כמראה שתשקף את עולמם של דובריה? בשאלה הזאת עוסק החלק הראשון של ספרו החדש של גיא דויטשר, "בראי השפה" (הוצאת חרגול/עם עובד). דויטשר הוא ישראלי שפועל בבריטניה, ופרסם לפני כ-4 שנים את רב המכר "גלגולי לשון" שעסק בהתפחותן של שפות. כעת הוא כותב כמין ספר המשך שעוסק בהיבטים נוספים של הבלשנות המודרנית.

החלק השני של הספר עוסק בשאלה אם השפה משמשת למעשה כעדשה מבעדה "רואים" דובריה את העולם, או יותר נכון האם היא משפיעה על הלך המחשבה של דובריה, שהיו מקבלים תפיסת עולם אחרת אילו היו דוברים שפה אחרת. ובכלל, האם שפת האם משפיעה על הלך המחשבה הזה, אם משפיעה, או שאדם מסוגל לשנות את תפיסת עולמו על פי השפה שבה הוא חושב. השאלות האלה מעניינות כשלעצמן אבל כשכותב טוב כמו דויטשר שואל אותן וגם עונה ה"מסע" הזה, החל מניסוח השאלה וכלה בבניית התשובה, הופך מרתק הרבה יותר. כבר הספר הקודם של דויטשר הוכיח את זה, ובעבור אלה שחיכו להמשך, ורבה היתה ציפייתם, הספר החדש "בראי השפה" לא מאכזב בכלל. גם אנשים בלי רקע בבלשנות ובעיקר אנשים כאלה יקבלו כרטיס כניסה מזמין מאוד לעולם המחקרי המרתק הזה, ששונה מכל מה שאומרות הדעות הקדומות על התחום הזה.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה