לחלוטין, זה כאן. תאריך יציאה, טרקליסט וסינגל ששודר היום בבכורה ברדיו 1 באופן רשמי. האלבום ייצא ב-23.11 בארה”ב ויום למחרת בבריטניה. 14 שירים, אחרי 14 שנה של עבודה וכמעט 14, רק 13 מיליון דולר שהוא עלה. אבל בינינו, מה זה בשביל גאנז?
והנה עוד שיר – T.W.A.T. רבאק, אולי תביאו משהו חדש, ולא משהו שידענו עליו? האמת, אין לי מושג אם אלה אותם שירים שהודלפו קודם. ואגב דליפות, במקביל להודעה הרשמית, יש גם הודעה על תביעה נגד מישהו שנחשד בהן, שמכחיש דווקא.
המוג’ו טוען שכך, אלבום ראשון מאז 2001 ושלישי בלבד מאז 1990. כמו בפעמים הקודמות, גם הפעם יכלול שירים חדשים לצד גרסאות עצמיות לשירים שפדי מקאלון כתב לאחרים. מסתבר שבשנים האחרונות הוא כבר לא בקו הבריאות, ונפגע ביכולות הראיה והשמיעה שלו. כנראה שזה לא פגע בביצועי המוסיקליים.
מכונת המניפולציות מפציצה. אז בּוּם קָרנָבַל! בהתחלה שב”ק ס’ אמרו שאין סיכוי שהם מתאחדים כי אין זמן, אחר כך אמרו שוואלה פתאום היה זמן אבל אין סיכוי שהאיחוד יהיה יותר מחד פעמי, אחר כך אמרו שוואלה בא להם עוד אבל אין סיכוי שזה יהיה יותר מהופעות. עכשיו אומרים שוואלה פתאום מסתבר שיש אפילו אלבום אבל… אבל… מה עוד אפשר לומר? שבכל פעם הם מנסים למשוך אותנו יותר, ולגרום לנו יותר לצפות, כדי להפוך את הפצצה הבאה שהם מטילים להייפ הרבה יותר גדול? המעניין הוא שעל החשיפות והלחשושים תמיד אחראי רפי ברבירו מוויינט, כלומר הפצצה מתפוצצת בטריטוריה מסויימת שלאף אחד אחר אין כניסה אליה (ומי שכן נכנס, פולש לשטח סטרילי ומפר אמברגו).
ההייפ נראה כל כך מעושה ומניפולטיבי, שאני לא יכול להרשות לעצמי לפרגן ולהעתיק את הקומוניקט מילה במילה. “ציפיה מורטת עצבים”? “המופע הגדול שיחתום את הקיץ”? “סנסציוני ובלתי נשכח”? זה יותר כמו פסטיבל חמדני שכרטיס אליו עולה 249 ש”ח, הכי אנרכיסטי וסמולני כמו שמוקי אוהב, אותו מוקי שהוציא אלבום באמא של כל הקפיטליסטים, ארומה מיוזיק בר. בקיצור – האיחודים של שב”ק ס’ זה בערך כמו האיחודים של תיסלם ומשינה. הווה אומר, נחמד ואפילו מרגש, אבל זה כמו לצעוק זאב זאב. (more…)
הודעה מנהלתית: שימו לב שימו לב. בצד שמאל של הבלוג יש שני סליידרים. העליון של זיפט והתחתון של סוכן תרבות. לחצו עליהם ותראו את הסטרים של עמוד הפייסבוק. שם גם תוכלו לעשות לייק. לעמוד של סוכן תרבות והגיבו גם שם.
מיקסטייפ של שירים שאהבתי לאחרונה. אני מאזין לאחרונה לשירי מצעדים מרחבי העולם. עכשיו אני בסוף השבעים ותחילת השמונים. מי שאוהב את התקופה - סופט רוק, דיסקו, רוק קלאסי וכו', יהנה מאוד. להורדה כאן
מסתבר שהביקוש לג'אז וסווינג היה גדול כל כך בתקופת מלחה"ע השניה שהרייך השלישי היה חייב לרומם את רוח נתיניו בצלילי ג'אז (למרות שהוא הוציא את המוסיקה ומעריציה מחוץ לחוק). אבל איזה ג'אז? ג'אז "כשר", חף מכל השפעות שחורות ויהודיות - עם כלי הנגינה הנכונים, סגנון הנגינה הנכון וכמובן המילים הנכונות. אלה שמשבחות את גרמניה, מלוות בכלי נגינה "גרמניים" ונעדרות שטיקים שהשחורים והיהודים הכניסו למוסיקה (כלי הקשה, אפקטים וכו'). ללהקה קראו "צ'רלי ותזמורתו", היא שידרה בגלים קצרים גם לבריטניה ואפילו תקליטוני 78 יצאו במימון הנאצים. כאן פרטים על הלהקה. הקלטות אפשר לשמוע ב-WFMU, לינקים כאן. ערך בויקיפדיה
מגזין הספין פרסם רשימה של מאה הגיטריסטים הגדולים אי פעם בלי ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון, סטיבי ריי ווהן ורבים אחרים וטובים. למעשה יש שם רק גיטריסטים של אינדי, מתאים לפיצ'פורק ולא לספין. ואולי זה בעצם התכסיס שכולם ידברו עליך.
הסרט הדוקומנטרי הזה מתעד את סצנת הגל החדש הגותי בבאטלי, ווסט יורקשייר, בעיקר במועדון בשם Xclusiv. הוא היה סרט חובבים ונמכר רק לבאי המועדון, הוא נוצר והופץ על ידי הבעלים של המועדון ועלה 2 ליש"ט. הוא מתוארך לספטמבר 1984 ומתעד פיסת תרבות נשכחת, שאפילו הגארדיאן ממליץ עליה