new, rare, super quality
אחרי 244 שנה, אנציקלופדיה בריטניקה מודיעה שהמהדורה של 2010 היא האחרונה שתצא בפורמט מודפס והיא תמשיך להופיע רק באינטרנט. זה לא שהאנציקלופדיה מפסיקה לצאת, אבל עדיין אפשר לראות בזה סוג של קריסה בפני גל עוצמתי של 11 שנה בסך הכל, ויקיפדיה. איך אומרים? הכח להמונים.
עדכון: מסתבר שלרגל “השקת” מהדורת האינטרנט ה”בלעדית” של בריטניקה, האנציקלופדיה זמינה למשך שבוע בחינם ללא דמי מנוי. ואם שואלים אותי, הידע שם על אף שהוא מפוקח, הוא דל יותר מויקיפדיה.
לבן סטילר יש עמותת צדקה חדשה שזהו שמה. אני לא יודע אם זה בצחוק או ברצינות אבל הוא רוצה לגייס כסף למען ילדים רעבים באפריקה. ואם זה ככה, מה זה אומר על המצפון המערבי? ג’ניפר אניסטון תתפשט כדי שאנשים יסכימו לתרום? האם הם ירגיעו את מצפונם בעבור החרמנות שלהם?
ביום שני שעבר הרציתי במסגרת החוג לתולדות המוסיקה על מכת הארבה, החלטתי להרצות על מדיה ויראלית משום שמצאתי דמיון בין הארבה שמתפשט במהירות לבין הצורה הזו של הפצת התוכן. במסגרת ההרצאה הסברתי מה האפקט הויראלי, ולמה הוא טוב. הבאתי כמה דוגמאות מוסיקליות והראיתי מה הפוטנציאל הויראלי בכל אחת מהן. לאלה שהחמיצו הנה הסיכום ההרצאה
:: . ::
מה נשתנה בצורה הנוכחית של הפצת המוסיקה מכל הצורות הקודמות? אחת מהמהפכות הגדולות של האינטרנט בשנות האלפיים היא ה- Web 2.0, מעבר מרכז הכובד של יצירת התוכן ממנהלי האתרים עצמם לגולשים עצמם. משמעות הדבר היתה פחות ריכוזיות של התוכן ברשת מצד אחד, ומאידך הפיכתה של התקשורת לאינטראקטיבית. התוכן קיבל אופי של דיאלוג, הזירה כולה הפכה מסטטית לדינמית. הגולשים עצמם, שצרכו את התוכן כבר לא היו בעמדה פסיבית – הם נתנו פידבק מיידי וישיר, שם המשחק השתנה.
מאחר שכל ספק מעוניין לקבל משוב כמה שיותר חיובי על שמוצר שלו, הוא נאלץ להיות קשוב יותר לצרכים של הצרכן שלו, ולעיתים להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק על מנת לשפר את התקשורת ולהפוך את המשוב לחיובי יותר ויותר. הצרכן הפך למרכז, המטרה היתה עכשיו לרצות אותו כמה שיותר, מפני שהוא הופך להיות גורם פעיל במשחק. יש לו דרישות, “מצבי-רוח”, צרכים, דעות. צריך להתחשב בו.
(more…)
|
|
הד אנד שולדרס הלך לאיבוד בתרגום. ויה
בטח תאהבו את האוסף הזה: עם להיטים גדולים של אירייז'ר, קאלצ'ר קלאב, תומפסון טווינס ורבים אחרים!!! ויה
Facebook
Twitter