מילא שאתם מופיעים עם פלייבק, לא מחוברים לכלום (גם לא למגברים, בלי כבלים) ועושים ליפסינק. אבל לפחות תעשו כאילו שאתם מנגנים (שימו לב ל-3:42). וממתי בכלל מופיעים בערוץ הקניות?
אני יודע שיאמרו שאני נודניק פרובינציאלי אבל אחרי חושבין אני מגיע שוב ושוב למסקנה שהתלונה שלי מהמוצדקות. ההתנהלות של אלייב פרודקשנס, שארגנו של פסטיבל היינקן מיוזיק קונספרנס היא מתחת לכל ביקורת – הם חצופים, הם רעים, הם מנצלים את זה שהכסף של הקהל בידיים שלהם כדי לשחק איתו. לא מגיע להם שהקהל יכבד אותם, מגיע להם זין בחזרה בפרצוף. זו חוצפה של אנשי מקצוע לא ליידע את הלקוחות שלהם בפרטים כל כך חשובים כמו שעה ונוהלי כניסה, או יותר נכון ליידע באופן מעורפל ברגע קניית הכרטיס ולקבוע עובדות יומיים לפני ההופעה. עניין הצמידים שדובר בו הוא רעיון גרוע, ודחיית ההופעה ל-12 בלילה ברגע האחרון היתה דבר נחמד אילולא אני כדוגמה לא הייתי בונה על זה שבשעה 2 אני כבר במיטה, ולא שבשעה 2 אני מתחיל לחשוב על איך לצאת משם. אני רק חושב על מה היה קורה אם זה לא היה מבחן באוניברסיטה אלא בייביסיטר או טיסה, או משהו אחר שמעורבת בו אחריות. הבעיה של המארגנים היתה בעיקר ההפתעה מהתחרות הצמודה מול מדונה, אותו מקום ואותה השעה. זו היתה לגמרי בעיה שלהם, לא של הקהל שלהם. אם מדונה לא היתה מופיעה ההופעות היו מתחילות בשעה הייעודה, והמונוטוניקס היו זוכים לעלות לבמה בדיוק בשעה 19:00, מצידי להופעה מלאה, כמו שטרי פויזן עלו לפני דפש מוד בשעה הזאת ואפילו מוקדם יותר. זו כמובן לא הפעם הראשונה שזה קורה אצל אלייב פרודקשנס. גם אצל הפט שופ בויס ה”חימום” היה מוגזם וההופעה התחילה באיחור ניכר, בניין אינץ’ ניילס החימום התחיל רבע שעה לפני הזמן ואנשים שהגיעו בשעה שהיה כתוב שפתיחת שערים גילו שאנקל כבר באמצע ההופעה וכו’ וכו’. אלייב פרודקשנס הם זונות, וכל הופעה שהם מארגנים תהיה אולי מצויינת כשלעצמה אבל מבחינת ארגון תהיה נוראית, מצפצפת על הקהל ומקוממת בחוצפתה.
בהופעה של האחים לבנת יש משהו קצת שונה, הגאז’ הוא פורה ואוונגרדי, הרוק אלטרנטיבי, הכלים מתחלפים בקצב והידע מרשים, אבל הכל קורה ביידיש, כאן מתחת לעינינו. בישראל של 2009 יידיש הוא המחתרת האמיתית ; מלבד כל הדימויים הסוטים והמשמיצנים על היידיש שמלעיטים אותנו בהם, יידיש זה גם תרבות, בעיקר תרבות, שירה, ספרות, תיאטרון וכיו”ב. מנדלי מו”ס, חיים גראדה, יצחק בשביס זינגר, שלום עליכם בספרות, ה.לייוויק במחזאות, ומשוררים רבים, היו חוד החנית של תרבות שבשיאה הוציאה 30 עיתונים שבועיים בפולין והייתה מעין רנסנס יהודי, מעין רוחניות נטו, התעוררות חילונית לעומת מסורת כמו שביאליק תיאר וכיו”ב. זה בדרך כלל מה שמתעלמים ממנו שמדברים על יוצאי מזרח אירופה, אבל האמת היא שהעולם שלהם היה עשיר בהרבה משלנו ; האחים לבנת עושים כבוד לתרבות הזאת, לשירה ולמסורת שלה. (more…)
הודעה מנהלתית: שימו לב שימו לב. בצד שמאל של הבלוג יש שני סליידרים. העליון של זיפט והתחתון של סוכן תרבות. לחצו עליהם ותראו את הסטרים של עמוד הפייסבוק. שם גם תוכלו לעשות לייק. לעמוד של סוכן תרבות והגיבו גם שם.
מיקסטייפ של שירים שאהבתי לאחרונה. אני מאזין לאחרונה לשירי מצעדים מרחבי העולם. עכשיו אני בסוף השבעים ותחילת השמונים. מי שאוהב את התקופה - סופט רוק, דיסקו, רוק קלאסי וכו', יהנה מאוד. להורדה כאן
מסתבר שהביקוש לג'אז וסווינג היה גדול כל כך בתקופת מלחה"ע השניה שהרייך השלישי היה חייב לרומם את רוח נתיניו בצלילי ג'אז (למרות שהוא הוציא את המוסיקה ומעריציה מחוץ לחוק). אבל איזה ג'אז? ג'אז "כשר", חף מכל השפעות שחורות ויהודיות - עם כלי הנגינה הנכונים, סגנון הנגינה הנכון וכמובן המילים הנכונות. אלה שמשבחות את גרמניה, מלוות בכלי נגינה "גרמניים" ונעדרות שטיקים שהשחורים והיהודים הכניסו למוסיקה (כלי הקשה, אפקטים וכו'). ללהקה קראו "צ'רלי ותזמורתו", היא שידרה בגלים קצרים גם לבריטניה ואפילו תקליטוני 78 יצאו במימון הנאצים. כאן פרטים על הלהקה. הקלטות אפשר לשמוע ב-WFMU, לינקים כאן. ערך בויקיפדיה
מגזין הספין פרסם רשימה של מאה הגיטריסטים הגדולים אי פעם בלי ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון, סטיבי ריי ווהן ורבים אחרים וטובים. למעשה יש שם רק גיטריסטים של אינדי, מתאים לפיצ'פורק ולא לספין. ואולי זה בעצם התכסיס שכולם ידברו עליך.
הסרט הדוקומנטרי הזה מתעד את סצנת הגל החדש הגותי בבאטלי, ווסט יורקשייר, בעיקר במועדון בשם Xclusiv. הוא היה סרט חובבים ונמכר רק לבאי המועדון, הוא נוצר והופץ על ידי הבעלים של המועדון ועלה 2 ליש"ט. הוא מתוארך לספטמבר 1984 ומתעד פיסת תרבות נשכחת, שאפילו הגארדיאן ממליץ עליה
אני יודע שיאמרו שאני נודניק פרובינציאלי אבל אחרי חושבין אני מגיע שוב ושוב למסקנה שהתלונה שלי מהמוצדקות. ההתנהלות של אלייב פרודקשנס, שארגנו של פסטיבל היינקן מיוזיק קונספרנס היא מתחת לכל ביקורת – הם חצופים, הם רעים, הם מנצלים את זה שהכסף של הקהל בידיים שלהם כדי לשחק איתו. לא מגיע להם שהקהל יכבד אותם, מגיע להם זין בחזרה בפרצוף. זו חוצפה של אנשי מקצוע לא ליידע את הלקוחות שלהם בפרטים כל כך חשובים כמו שעה ונוהלי כניסה, או יותר נכון ליידע באופן מעורפל ברגע קניית הכרטיס ולקבוע עובדות יומיים לפני ההופעה. עניין 
2012-05-20 19:32:06 
Facebook
Twitter