מסע אל כבשונות הלב

בהיותו של חיים-נחמן ביאליק המשורר הלאומי שנמצא בלב הקונצנזוס הוא נמנע מלהביע דעתו הפוליטית בפומבי, כדי לא להחשף ולסכן את מעמדו. ביאליק גם נמנע מלהיות יותר מדי גלוי לב בקשר לחייו האישיים מתוקף המעמד, ולכן בחר לעסוק בנושאים שנחשבים נייטרליים כמו אגדות ילדים ועיבודים לסיפורי חז"ל שבהם הוא יכול להסתתר ולכתוב בצורה אימפרסונלית. כך, בחסות […]

אבל אני רוצה להיות שם

בימים עברו כשדרכי הגישה למקומות רחוקים היו מוגבלות, ארוכות ומפרכות, התקשורת היתה לקויה וכל מה שהיה ניתן לדעת על אותם המקומות היה רק שברי מידע ופנטזיות, היה מקובל לחשוב שאם "כאן" רע אז "שם" טוב – מבחינה חומרית, רוחנית ומוסרית. מעבר להרים ומעבר לים היו אדמות עשירות ואוצרות, אנשים חכמים יותר או לפחות כאלה שהרשו […]

הסוד כמצב תודעתי

המילה סוד טומנת בחובה פרדוקס. הרי אם הדבר הוא בגדר סוד, אין לבטא אותו. מרגע שהוא מקבל ייצוג כלשהוא, מרגע שהוא מוגדר "סוד", הרי כבר ניתן לדבר אודותיו, כל שכן לספר אותו והרי הוא כבר לא סוד. מרגע שניתן לגלות אותו, שוב הוא לא סודי. מרגע שאפילו אני, ששומר את הסוד הזה מפני אחרים, יודע […]

אקלזיאסטס האקזיסטנציאלי

אני אוהב לקרוא את חיים שפירא. סגנון הכתיבה שלו קולח מאוד, שנון מאוד, הוא משבץ בין ההגיגים שלו הומור ואמרות של הוגים שונים, חלקם רוסים, חלקם יהודים. הוא נוחל כבוד לאלה שצריך לחלוק להם כבוד, יש לו טעם טוב, הוא מרתק, הוא יודע להעביר את הדברים שלו בצורה מצויינת, הוא התברך בעיקר בכשרון להפוך להרצאה […]

במחשבה שניה

בשנים האחרונות יש אינפלציה לספרי מבוא לפילוסופיה, וזה טוב, כי כשאני ביקשתי ללמוד את התחום הזה לא היה לי מבחר של ספרים שבהם אני יכול ללמוד את התחום בצורה מרוכזת. הספר הפופולרי שאני זוכר היה זה של יובל שטייניץ, שיצא ב-1987 ונשאר משום מה פופולרי גם מאוחר יותר (למרות ארכאיותו המסויימת, בכתיבה ובסיקור), כנראה בגלל […]