קמפיין האתאיזם, חוק הספאם וסתירות קיומיות

קמפיין חדש של קבוצת אתאיסטים עתיד להתפרסם על גבי אוטובוסים בלונדון בינואר הקרוב. הקמפיין מעודד את אלו שיודעים כי שינוי לא מתרחש מעצמו ומבקש להעיר לאלו המפחדים כי העדפת ערכים סבלניים על פני ערכים לא-סבלניים היא כשלעצמה מעשה לא-סבלני. "כנראה שאין, עכשיו תפסיקו לדאוג ותהנו מחייכם"- זאת הכתובת אשר תתנוסס על מספר אוטובוסים בלונדון עם […]

בעזרת ה-Dude

"ביג לבובסקי" חוגג בימים אלה עשור לצאתו. עשור שלם מאז נגלתה לעולם הבשורה, בשורת ה-Dude: קח את החיים בסבבה, תרגע, שכח מכל הדאגות, תחשוב על החיים הטובים. אלה הם עקרונות הדת החדשה, הדודאיזם – "כנסיית סחבק אחרית הימים". דת חדשה אמנם, אבל כזו שמחיה מחדש רעיונות עתיקים, עוד מימי ראשית הטאואיזם והבודהיזם. לכנסיה אתר שמרכז […]

Black Abraham

אחד מהדברים שמעניינים אותי יותר מכל לאחרונה הוא משמעות הבחרו של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב, קודם התיאורטית ועכשיו המעשית. האם זה טוב או רע? ברור לי שזה טוב, השאלה היא למי. לעולם החופשי או לציר הרשע? אבל אין לי עניין להכנס למונחים של פוליטיקה ויחסים בין לאומיים, זה פחות סקסי מהמקבילים התיאולוגיים שלהם. ודרך אגב, […]

הבשורה על פי הביטלס

הרבה יותר משאפשר להשוות את מייקל ג'קסון לישו, ואני לא הייתי הראשון שעשה את זה, כשרוצים לדבר על תרבות הפופ כעל בשורה חדשה של אמת, אפשר לדבר על ג'ון לנון, וגם כאן אני לא הראשון. כן, לנון. האיש שטען כי הרוקנ'רול הוא הנצרות החדשה, שקבע שהוא יותר מפורסם מישו, ממנו עצמו. וקרא תגר. האיש שעמד […]

ריקרול על פי המיסטיקה

לא בכל יום מנכסים את אחת מהקלאסיקות הגדולות ביותר של הרשת (והאייטיז) לטובת תיאוריות רוחניות, אז שימו לב. מסתבר שאני הולך לגייס את הריקרול (ולא רק) לטובת הכוונות הסמויות שאני מייחס לתרבות הפופולרית. התרבות הפופולרית, לטענתי, שמה לעצמה מטרה להביא את האמת המיסטית להמונים. היא עושה את זה דרך מצעדי הפזמונים, על ידי מסרים תת-סיפיים […]