הגנוסיס התנאי

קריאה חתרנית בתלמוד מעלה השערה חזקה כי רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר היו למעשה גנוסטיקנים, בעיקר לאחר צאתם מהמערה. חכמים שסרחו, כמו אלישע בן אבויה שהודר מהתלמוד, וכזה היה אמור להיות גורלם של שני גיבורי המיסטיקה היהודית. ואכן ספר הזוהר שיוחס להם קרוב היה כל כך למערכת הרעיונות הזו, משום ששניהם זהים למעשה – […]

המסר הגאולי שבפרשיית ענת קם

או: ענת קם בתפקיד משה רבינו, מוציאה את עם ישראל מארץ מצרים של הצנזורה ; הסיפור סביב צו איסור הפרסום מוכיח שלצנזורה אין כח בעידן הרשת. אבל הוא מוכיח דבר הרבה יותר עמוק: אי אפשר לשמור סודות בעידן הזה, שבו החברה טכנולוגית. הטכנולוגיה סייעה לענת קם להדליף את המסמכים, הטכנולוגיה סייעה לשב"כ להתחקות אחר עקבותיה, […]

דיון על המוות

את החלק החופר יותר של הביקורת על הספר הזה החלטתי להפריד, מטעמים אסתטיים. ובכן: יש לדייק, באשר ליחס של הספר "היידגר והיפופוטם מגיעים לשערי גן עדן" אל המוות. הספר מתייחס אל המוות בדרך הסרקסטית למרות שלו רצינו לבלבל את הסרקזם עם המילה ציניות, יכול להיות שגם היינו מגיעים לתובנה באשר למסקנות שלו. ציניות במובן המקובל […]

אליתיאה

עמנואל קאנט תופס את הציווי המוסרי כמשהו שעומד בניגוד לטבע, וכדי לקיים אותו האדם צריך להתעלות מאותו הטבע ולהתחבר אל התבונה – ביטויים שלקוחים ישירות מהלקסיקון הגנוסטי, מה שמאתגר לחקור מעט את הקשר בין האתיקה הקאנטיאנית לבין הגנוסיס. כך אכן אעשה בפוסט הבא, תוך שאחדד את הפן האנטינומי של האתיקה שלו כשאציין: לכשאתה מתעלה מעל […]

אנרכיסט אנטי כריסט

בספרו "רוח הנצרות וגורלה" יוצא גו"פ הגל בהתקפה כלפי המוסר היהודי שלדעתו מסרס את רוח האדם בכך שהוא מגביל אותו מן האינסופי על ידי חיץ דמיוני שהוא מעמיד מולו. החיץ הזה לטענתו הוא המופשט והלא-טבעי, תוצר של התבונה שמנתק את האדם מגורלו ו"שולח אותו לגלות" בכך שהוא מגביל את עצמו מעבר למה שהטבע הגביל אותו. […]