לכתוב את מה שאי אפשר

מדעי הרוח הם תחום בעייתי, משום שלרוב אפשר לדבר רק "עליהם" ולא "אותם". הם עוסקים בתחומים מופשטים מדי ותלויי חוויה, אם רוצים לדבר "אותם" חייבים להכנס להגדרות קשות מדי (שברובן הן בכלל היפותזות) שגם הן ברובן יובנו רק לאנשים שנמצאים בסוד העניינים. לפני שניגשים אליהם חייבים לערוך הקדמה ארוכה שתקל לקרוא בשם למה שלא ניתן […]

ציפור גדולה לחשה לי

הנושאים רכילותיים וקטנים אבל הכתיבה גדולה ונותנת תחושה של קצת מהדור ההוא. הדור של לפני מלחמות העולם, דור תמים יותר ועם יהודי אחר. ובקיצור: טעם של פעם ; ההצגה "ציפור לא תדע" נכתבה בהשראת "חיי קייט" של שלום עליכם. העיירה הציורית והקסומה, מארינבד אשר בצ'כיה הייתה מקור להשראה לאמנים רבים. על הבמה מתוארת מפגש בין […]

האימה הערטילאית מפחידה יותר

ההצגה "מסיבת יום הולדת", בבית הספר למשחק של סופי מוסקוביץ, נותנת פרשנות מעניינת למחזה הידוע של הרולד פינטר ומצד שני, כמו המגמה הרווחת ביום, האלימות הפעם היא גם נגד המחזאי… ובקיצור, רגע לפני שהיא יורדת (נותרו עוד פעמיים בלבד, אחת מהן ממש הערב) אל תפספסו מחזה שלא אגזים אם אגדיר אותו חובה לכל חובבי פינטר. […]

קורא דברים במדבר

ספר השירה הראשון של אסף לב, "ויקרא במדבר דברים" יורה לכל הכיוונים ולעיתים גם פוגע! ביקורת שירה היא תמיד אינקומנסורבילית. בכל ספר שירה צריך לדעת לברור את המוץ מהתבן, אבל אפשר להרגיש בוסריות שהולך לצאת ממנה משהו טוב. הספר והמשורר, אסף לב הם כאלה: לב הוא פסיכותרפיסט, משפטן זכויות אדם, איש תיאטרון ומשורר עם פוטנציאל. […]

הישראלי המכוער

זכינו והשנה מגיעים לא מעט אמנים להופיע בארץ, זה מפתיע וכיף אבל תמיד יהיה את הטמבל הראשון שיזכיר לנו כמה אנחנו פרובינציאלים מפגרים. הפעם קוראים לו דודי ברקוביץ' והאבסורד הגדול יותר הוא כי מדובר באמרגן ממשרד כרטיסים: "מהצד הכלכלי, אני חושב שקצת הגזימו השנה", הוא אומר לוויינט, "כמה כסף כבר יש לאנשים? צריך לפעמים גם […]