שעת סיפור

לאורך ההיסטוריה התפעמו העמים מכושר ההישרדות של העם היהודי וממסתוריות התופעה החברתית שקוראים לה יהדות, כשהמסתורין הולך ותופח נוכח ההצלחה של היהודים שלאורך השנים גם כעם מדוכא וגם כעם שווה זכויות, הוא הולך ושורד, הולך ותוקע יתד, "הולך וגדול עד כי גדול מאוד".

אך הגדילה הזאת היא חרב פיפיות משום שהיא מגדירה את ה"מתח" היהודי. ככל שעם ישראל גדל כך הוא מתרחק ממה שמגדיר אותו כעצמו, הולך ומתבולל ומאבד כביכול את עצמו לדעת. כלומר, קיים מתח בין הצורך של היהדות להסתגר לבין הצורך שלה להפתח ולתקשר עם הסביבה. ההסתגרות הזאת היא מה שתרם להשרדות של היהודים, אך ללא פתיחות להשפעות חיצוניות הם לא היו יכולים לשרוד גם כן. וכך לא ברור בעצם מה תורם להשרדות, לצאת או להשאר בפנים, ואם יוצאים לא ברור אם ניתן לחזור פנימה, פתיחות להשפעות חיצוניות מאבדת את הייחוד של היהדות ומערערת את יכולת ההשרדות היהודית. כאמור, זהו המתח שהגדילה הזאת של היהודים אוצרת בתוכה.

סיימון שאמה, שבשנים האחרונות כתב טרילוגיה (או למעשה, את החלק הראשון, השני יצא רק לפני כחודשיים, והשלישי נכתב בימים אלה) על ההיסטוריה של היהודים עוסק במתח הזה. מעמדו כהיסטוריון וכפופוליזטור, הפך את ספרו באופן טבעי לעוד אחד מהסרטים הדוקומנטריים שלו ב-BBC. אלא שספרו על היהודים הפך למשהו אחר ומיוחד, לא רק כי שאמה עצמו הוא יהודי והספרים האלה עוסקים גם בפן אישי, אלא כי מבחינת עשיה טלוויזיונית הסרטים האלה נחשבים כמאסטרפיס. ובשל היות הסדרה מבוססת על ספרים, התרגום העברי שלהם, השפה של העם הדובר אותה, נחשבת מאורע. הספר הראשון בסדרה (ההיסטוריה בעת העתיקה וימי הביניים) יוצא כעת בהוצאת "ספרי עליית הגג" ובלי קשר לרושם שעשה בעולם, ולבמה שנותן לצד היהודי האפולוגטי במדינה שלא חפה מאנטישמיות מודרנית ובעולם שלא ניחן באהבת ישראל מרובה, הוא מקיף ומאיר עיניים.

שאמה מנסה למכור את הספר הזה לא כ"היסטוריה של היהודים" אלא כ"סיפור של היהודים", כדי למתוח קו מקשר בין כל החלקים בו. המתח עליו דיברנו ניסח את האתוס ועל פיו ההתבדלות וההסתגרות של היהודים היא מה שתרם להשרדותו, ואת האתוס הזה שאמה בא לסמן ולסתור. כל אחד מהפרקים עוסק בראש ובראשונה במקום ההיסטורי של היהודים בסביבתם, בכמיהתם ליצור מגע עם הסביבה, בקשיים שאפפו את הכמיהה הזאת, באיום הפיזי והרוחני, אבל גם ההשפעה ההדדית של היהודים על סביבתם וסביבתם עליהם, בשבירת מיתוסים על מה שהיה אסור ומותר ליהודים לאורך ההיסטוריה. הספר הזה מנסה להכניס את הקורא את ביתם של היהודים ולסעוד על שולחנם. הדיאלוג שיווצר גורם לקורא לוותר על הצורך שלו לתת ליהודי דימוי של חמור סבר, סגפן, עצור וחסר-חיים. הדימוי הזה והפרכתו, תורמים לדבר הזה להיות חוט שני שעובר לאורך ההיסטוריה.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה