אבסורד

לפני שאני מכתיר את "קיצור תולדות האנושות" כספר העיון הטוב ביותר שקראתי בשנים האחרונות אני צריך להסתייג ולומר שלא נראה לי שיובל הררי מחדש הרבה יותר מדי מלבד להנגיש את מה שכתוב בשני ספרים אחרים שהופיעו בעברית קודם לכן – "סיפורה של האנושות" של ג'יימס דייויס שיצא בהוצאת מטר ב-2007, ו-"רובים חיידקים ופלדה" של ג'ארד דיימונד שיצא בעם עובד ב-2002, במקור מ-1997. הררי לא מכחיש את זה, הספרים האלה נמצאים ברפרנסים שלו ומשמשים גם כספרי קורס לסדרת הרצאות שהוא מעביר באונ' העברית (לצפיה). הספר הזה אמור להיות סיכום של אותן ההרצאות ואולי בכך היופי שלו. בפעם הראשונה שספר כזה נכתב על ידי ישראלי עבור ישראלים בשפה של ישראלים, מתייחס למציאות הישראלית במתן דוגמאות שונות הקשורות להתנהגות של האדם, הומו סאפיינס.

הספר חוקר את השאלה הידועה של מאין באנו ולאן אנחנו הולכים ועוסק בהיסטוריה של המין האנושי, למן הרגע שבו התפרס על כמה תת-מינים (6 לפני כ-100,000 שנה) ותפס תפקיד שולי בטבע, ועד שהפך לתת-המין היחיד של האדם ולשליט הבלעדי על כדור הארץ, דרך חלוקה לשלוש מהפכות – הלשונית, החקלאית והמדעית. מלבד השפה הנהירה שבה הניתוח מוצג, הוא גם טומן בתוכו תהיות פילוסופיות, בעיקר בתחום האתיקה. הרוח שעולה מהתהיות האלה שוברת מיתוסים ומטלטלת, זה היופי של הספר בעיני.

מסתבר שהמהפכה החקלאית היא אסון אבולוציוני ולא היטיבה עם אף אחד מהמשתתפים בה (לא בני אדם, לא צמחים ובטוח לא חיות). מסתבר שהכסף, האימפריאליזם והדת הם הדברים הטובים ביותר שקרו לאנושות, למרות שאנחנו נוהגים להאשים אותם בכל הרעות החולות שלה (הכסף הוא הרעיון הסובלני ביותר שקיים). מסתבר שאנחנו צועדים לקראת כליה, אבל לא בגלל שאנחנו הורסים את העולם אלא דווקא בגלל שאנחנו בונים אותו (ההומו סאפיינס כמין ביולוגי ייכחד מפני שהפוסט-אדם יהיה מין אחר, אפילו לא ביולוגי).

העולם בו אנחנו חיים הוא אבסורד, אבל דווקא מי שצועק שהמלך הוא עירום, מי שמסמן על האבסורד הזה, "עושה בו הגיון". "קיצור תולדות האנושות" הוא חווית קריאה אינטלקטואלית. מסוג הספרים עבי הכרס האלה, שאחרי שגמעת 500 עמודים וגילית שהוא נגמר, אתה מאוכזב מזה שהוא לא ממשיך. טעם של עוד זה קצת כדי לתאר אותו.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה