החיים כשחמט

יחסי השולט-נשלט של האהבה הם דיאלקטיים מעיקרם. מה שגורם לי לראות את הדיאלקטיקה של האדון והעבד לא כמאבק אלא כמשחק אינטראקטיבי, כלומר העבד והאדון משחקים ביניהם ומנסים להגיע להדדיות לא מתוך מאבק אלא מתוך שילוב יכולות קואורדינציה. ההדדיות ביחסים האלה, שמכוננים את האהבה, היא אמנם סינתזה – אבל מכאן ועד לדיאלקטיקה של מאבק לדעתי הדרך רחוקה. יש כאן משחק אהבה, לא מלחמה. טקס, לא דו קרב. שחמט ששני הצדדים מעוניינים לסיים אותו בתיקו (פט)

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה