למה הקמפיין נגד העישון פועל בעצם נגדכם!

תגלית מרעננת מראה כי מכונית מזהמת פי 500 מסיגריה, אז למה נגד מעשנים מתנהל קמפיין שטני שכולל מיסוי לא פרופורציונלי והשחרה חברתית ונגד זיהום אוויר המדינה לא עושה שום דבר, ואף מקלה עם תעשיה שחורגת מהתקן? אני אגיד לכם למה. למדינה לא באמת חשובה הבריאות שלכם. זהו פופוליזם. אם באמת היה חשוב לממסד לשמור על בריאות הציבור הם היו מוצאים תחליפים לסיגריות, או משפרים אותן כך שיזיקו פחות או שבכלל לא יזיקו. אבל במקום זה מטיפים נגד עישון כאקט. מכוניות הרגו הרי יותר אנשים מעישון, ואת התחבורה שיפרו במשך השנים מתוך כוונה לגרום לה להיות קטלנית פחות. ובעצם זה לא רק מכוניות. אנשים מכורים לפחמימות וסוכרים בצורה חריפה הרבה יותר וקלינית הרבה יותר מהתמכרות, פסיכולוגית בסך הכל, לאקט העישון. אז למה במקום לפעול לטובת בריאות הציבור, נותנים למקדונלדס לתת חסות לאולימפיאדה?

הסיבה שנטפלים דווקא לעישון היא הכלי החברתי שהוא. ולמה למכוניות לא? כי מכונית אינה כלי חברתי ולכן היא לא אויבת של הממסד. שימו לב שדווקא נגד אוטובוסים מזהמים יש קמפיין. מדוע? כי אוטובוס הוא כלי חברתי כמו סיגריה, ולממסד יש בעיה עם כלים למה שנקרא mediation, גישור חברתי. כל מה שמסוגל לקשר בין אנשים ולאחד ביניהם, הופך אוטומטית לשלילי, בגלל שההמונים כגוף אחד מסכנים את ההגמוניה הממסדית.

העישון הוא אקט מדיטטיבי, והכוונה למדיטציה במובן החברתי של המילה – תקשורת בין שני אנשים, כשהעישון הוא מדיום. המדיטציה במובן המקובל של המילה היא תקשורת בין אדם לישות נשגבת, כשהרגיעה או היוגה הם המדיום. לאנשים יש את הצורך המדיטטיבי, וזה אפילו הכרח בעבורם. אנשים הם יצורים חברתיים, ורק באמצעות שיתוף פעולה הם מסוגלים לפעול לתועלת. ברגע שנמנע מהם שיתוף הפעולה, נמנעת מהם התועלת, והתועלת היא פיתוח התודעה.

אפשר לשים לב, שכל פעולתו של הקמפיין נגד העישון הוא נסיון למנוע מהמעשנים את אקט העישון עצמו ולאו דווקא למנוע מהם את פגעי העישון. הפגע היחיד לטענתם הוא הדחף ובו יש לטפל. הסיבה: הדחף לפעול לאקט מדיטטיבי שכזה מאיים על קברניטי הממסד. בעזרת המניעה של אקטים כאלה הם שולטים בהמונים ושוטפים להם את המח כדי שההמונים בעצמם ימנעו מעצמם את האקטים האלה. אם ההמונים לא היו מונעים מעצמם את האקטים האלה הם היו משתחררים מהתודעה הכוזבת. הממסד לא רוצה את זה. וכך קמפיין נגד סיגריות הופך חלק מדיכוי התודעה, ונסיון שליטה כפויה של הממסד בתודעת ההמונים.

הקמפיין הוא נגד אקט העישון ולא נגד פגעיו. פעולת העישון עצמה לא מסרטנת, רק הזפת והפיח. וזה כי סיגריה היא מלוכלכת. ניתן להפיק סיגריה נקיה, והחומרים שאותם יעשנו יכולים להיות גם בריאים. אם רק היו רוצים היו תורמים למחקר ופיתוח סיגריות שינצלו את התכונות של השאיפה לתועלת, והחומרים הנשאפים היו יכולים להיות בריאים יותר. אבל הנקודה היא לא שהעישון יכול להיות בריא, כי לא בעד העישון אנחנו יוצאים. אנחנו יוצאים נגד מניעת העישון, שמשמש ריטואל מדיטטיבי שבינתיים האלטרנטיבות המוצעות לו לא קומפקטיות כמוהו. אם הן היו קומפקטיות האנשים היו מאמצים אותן. אבל מה היה קורה אז? הממסד היה שוטף להם את המח שגם הן לא טובות בשבילו, כי הוא לא רוצה שאנשים יעשו מדיטציה. העישון הוא קורבן.

שטיפת מח לדוגמה: ספורט במגרשים זה אלים. צפיה בטלוויזיה היא הרי מטמטמת. לשבת עם חברים בפאב השכונתי זה להפוך לאלכוהוליסט. וכן הלאה והלאה. תמיד יהיה תירוץ למה פעילות מדיטטיבית היא שלילית ומזיקה. מסתבר גם שנגד הנסיעה ברכבת נשמעו בתחילה קולות כאילו היא עשויה לפגוע בבריאות.

מה מדיטטיבי בעישון? בפינת העישון נוצרו החברויות הטובות ביותר. יש את אחוות המעשנים, מפני שמעשנים פוגשים אחד את השני יותר מדי פעמים מכדי שלא ישוחחו. העישון מעודד שיחה, הוא מהווה טריגר לחברות.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה