אמא רוסיה

יהדות רוסיה היתה עוד בתחילת המאה ה-20 המרכז היהודי הגדול בעולם, למרות ש-150 שנה לפני כן היה קשה מאוד לקרוא ליהדות הזאת "רוסית". כשמדברים על יהדות רוסיה תמיד נצטרך לזכור שברוסיה עצמה מעולם לא היתה יהדות של ממש. היתה אולי מערכת יחסים ארוכה עם היהדות וסחר שהיו מעורבים בו גם יהודים, אבל עד לסוף המאה ה-18 לא הורשו יהודים לחיות ברוסיה, ועד לתחילת המאה ה-20 למעשה לא היה להם חופש תנועה של ממש. המקום היחיד שבו יהודים יכלו לגור לא נחשב בפועל חלק מרוסיה המדינית, אלא שייך היה אולי לאימפריה הרוסית – וכאן נשאלת השאלה "מיהו רוסי", האם מי שגר ברוסיה, או מי שחי את התרבות הרוסית, גם באוקראינה לדוגמה? ובאותה מידה גם אפשר לשאול מיהו יהודי, האם מישהו שהמוצא האתני שלו יהודי, או מי שחי בפועל את התרבות והדת היהודיות? בדיוק משום שהגבולות האלה מלכתחילה מעורפלים, אפשר לדבר על יהדות "רוסית", ובאפיון אותם הגבולות עוסק הספר החדש שיצא במהדורה כפולה, עברית ורוסית, "תולדות יהודי רוסיה, מימי קדם עד העת החדשה המוקדמת" (הוצאת מרכז זלמן שזר) .

השנים הללו, בהן עוסק הספר, הן אותם השנים בה עוצבה הלאומיות והזהות הרוסית, והתחקות אחר התהליך הזה בו הן עוצבו יכול לשפוך אור רב על היחס בין רוסיות ליהדות ועל מעמד היהודים ברוסיה בכלל. האם רוסי הוא בן לכנסיה הפרבוסלבית? האם רוסי הוא מי שחי ברוסיה? האם רוסי הוא מי שמחזיק בזהות רוסית? על הגבול הדק בין שאלות כאלה, נע הסיפור של יהודי רוסיה. שכן אם הגדרה של רוסי היא נוצרי פרבוסלבי – הרי שהיהדות נחשבת לאויבת מטאפיזית של הרוסי, ולא רק מחזיקה בחטא קדמון ובלתי נסלח של צליבת המשיח, אלא גם מחזיקה בחטא טרי ביותר של הסטת הנפש הרוסית מדרך הישר ; אם רוסי הוא מי שחי ברוסיה, האם יהודים שחיו באדמות רוסיה הגדולה יכולים להחשב כרוסים למרות שחיו בתקופות שונות, לצד תרבויות שונות? יהודים הרי חיו לבטח בימי שלטון הכוזרים, לפני 1200 שנה, אבל בכלל לא ברור אם ניתן לקשור בין היהודים של אז לבין היהודים של היום ; אם רוסי הוא מי שמחזיק בזהות רוסית מה הופך בעצם יהודי רוסי ל"יהודי", או שמא האם יש לו נאמנות כפולה?

מסתבר שרוב ההיסטוריוגרפיה הכתובה של היהודים ברוסיה נכתבה בתקופה של אמנסיפציה שבה להיסטוריונים היהודים היה מניע להפגין זהות רוסית ככל האפשר (גסן), או לחלופין זהות יהודית-לאומית ככל האפשר (דובנוב). מאז לא נכתב הרבה, בין השאר משום שבשנות השלטון הקומוניסטי הנושא נחשב לזניח, וארכיונים נסגרו בפני חוקרים מבחוץ. כך שאם רוצים להסתכל על ההיסטוריה היהודית מפרספקטיבה עכשווית זה בלתי אפשרי מפני שכתבי ההיסטוריה כבר לא עדכניים, גילויים חדשים נמצאו וההקשר הפוליטי אחר לגמרי. מסיבה זו נכתב הספר העדכני שכולל מגוון מאמרים בנושאים שונים, שנכתבו על ידי היסטוריונים שונים מהעולם בעלי גישות שונות והטרוגניות. בשורה התחתונה מסתבר שהאנטישמיות הרוסית שונה מהסוגים האחרים של האנטישמיות וטבועה עמוק בזהות הרוסית, היא עדיין קיימת ולו בשל העובדה שרוסיה היתה מנותקת במאה האחרונה מהלך הרוח הפרוגרסיבי והפלורליסטי שבמערב.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה