שולחן לשניים

איזה יופי. הכיסוי הזה מוצלח לפחות כמו המקור. בשני המקרים השיר הזה מרגש אותי משום מה. לא בהכרח כי זה בילי מקנזי, ולא בהכרח כי זה קברטי. אני חושב שזו המלודיה. שמחה-עצובה, מרירה-מתוקה. אחד מהשירים היפים יותר, ועיבוד הצ’מבר-פופ רק מיטיב איתו. השיר מהאלבום שיצא לדיווין קומדי לפני 3 שנים.

שתפו ותהנו
  • Facebook
  • Twitter
  • Add to favorites
  • del.icio.us
  • email
  • Google Bookmarks

לא פוסטים קשורים אבל בטח תשמחו לקרוא


You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.

AddThis Social Bookmark Button

Leave a Reply



התכנים באתר מתפרסמים תחת רשיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף (cc by nc sa), אלא אם צויין אחרת | 2008, סוכן תרבות | תבנית של Bob, עברות ע"י יואב פרחי | ליצירת קשר עם עורך האתר. בס"ד