ספרות ילדים סטרילית?

לכיתתו של ניר בן ה-11 מצטרף נער ערבי-פלשתינאי בשם סאלים. ניר אינו מוכן להשלים עם כך. בכעסו הוא סוחף אחריו את רוב ילדי הכיתה. אולם דווקא רז, חברו הטוב ביותר, ונטלי, הבת שהוא אוהב – מתנגדים לדרכו. הכיתה נחלקת למחנות, האווירה מתלהטת ונדמה שאין מוצא מסיר הלחץ הזה.
מהו המקור לשנאה המתלהטת בין שני הנערים? מתברר שכל אחד מהם חווה אובדן אישי כתוצאה מהסכסוך בין העמים: ניר איבד את אביו בפעילות מבצעית בעזה וסאלים איבד את אחיו הצעיר שנהרג מאש חיילי צה"ל.
ניר מתגעגע לאביו ומאמין שהוא נלחם למענו, אך במשך הזמן הוא מגלה עליו דברים שלא ידע ולומד להכירו מחדש. גם על סאלים הוא לומד פרטים חדשים… ניר לומד שהמציאות אינה חד ממדית ושאפשר להביט בה באופנים שונים…

עדיין לא נמכרה אף לא מחצית מהדורה של הספר וכבר הביקורת מכה בספרו של אמנון ורנר "ניר נגד סאלים":

  • "מסרים ערכיים פוגעים בערך הספרותי של הספר"
  • "הפרוזה סובלת אך ורק מסרים סמויים"
  • "הסכסוך הישראלי–פלשתינאי מוטב שייעדר מספרות הילדים"
  • "הסיפור מנותק מהמציאות 'האמיתית', היכן בית"ר ירושלים?"
  • "חמור מאוד להציג בפני ילדים שיש יותר מ"אמת" אחת… (שלנו כמובן).

כמה שאלות מרכזיות עומדות לדיון עקב קריאת הספר. האחת – האם ספרות ילדים מוטב שלא תעסוק בערכים? התשובה היא שאין בכלל ספרות נטולת ערכים (ובאופן קיצוני, גם "ספרות ללא ערכים", מבטאת ערך). קיומם של ערכים בספרות אינם קריטריון לבחינת טיבה. מוטב לדבר על ערכים סמויים וערכים גלויים. לדעתי, אם נעמידם על פני קו רצף – אלו הסמויים עד שקשה להבחין בהם, או הגלויים עד שהם משתלטים על הסיפור – אלו גם אלו פוגמים בסיפור. המידתיות הנכונה היא שמדריכה את הקוראים, למצוא עניין בסיפור או לנטשו.

"ניר נגד סאלים" מבטא בגלוי את קבלתו והכלתו של השונה, הזר, המפחיד. וכך גם את האפשרות של פיוס בין הילדים כתמרור עבור המבוגרים. שאלה אחרת שעולות מהספר, היא השאלה ביחס ל"אמת". דיון בנושא האם יש רק אמת אחת או לבני אדם שונים יש "אמיתות" שונות מבחינתי מיותר. מי שעדיין תופס את האמת שלו כבלעדית ואין בלתה, אשרי וטוב לו שינוח במחוזות היענים. דווקא הקונפליקט בין האמיתות יוצר את המתח הראוי לסיפור טוב.

"ניר נגד סאלים" – מציג את ה"אמת" של כל אחד מהילדים, ברמה המתאימה [כיתות ה' – ו'] שאלה בעייתית מעט, קשורה ל"אמת", מצויה בקו הרצף שבין דמיון למציאות. סיפור טוב הוא סיפור אמיתי, כי כזה הוא שובה את לב הקורא הצעיר שיכול להזדהות עם הגיבור ואף למצוא את עצמו בתוך הסיפור. אך המציאות היא פשרה בין אמיתות, האמת של האחד נמצא בכוון ההפוך של האחר וככל פשרה – פחות מעניינת. היה מי שאמר, האמת בעניין הדרקונים המצויים לרוב בספרות הילדים, איננה בהימצאותם של אלו, אלא ביכולתנו לנצחם. סופר אחר טען – אף פרט בספר איננו נכון אך הסיפור הוא אמיתי. חלום הוא בידיון אך,"אני חולם" היא מציאות. "ניר נגד סאלים", אינו תעודה היסטורית, אלא סיפור דמיוני ששורשיו במציאות. הספר יצא לאחרונה ב"ספרית פועלים"

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה