על מיתוס החלב בשקית

נטורופתים טוענים שחלב בשקית בריא פחות מחלב בקרטון, בשל פליטת רעלנים מהפלסטיק שהופך אותו לרעיל יותר. לטענתם השקית זולה יותר כי היא בריאה פחות, הקרטון יקר יותר כי בטיחות עולה כסף. כך, הם טוענים, השכבות החלשות נדפקות פעמיים, הן גם הופכות לחולות יותר כי הן נאלצות לקנות אוכל תעשייתי וגם אין להן כסף לתרופות. ובכן, בירור מעלה כי ההפך הוא הנכון, חלב בשקית הוא גם בריא וגם ידידותי יותר לסביבה. כך לפחות על פי המידע שברשת.

מסתבר שחלב בקרטון עובר פסטור-על ומפחית מהטריות של החלב, בשונה מחלב בשקית שעובר פסטור רגיל בלבד. בנוסף, בחלב בשקית יש פחות פלסטיק מחלב בקרטון – כך מסתבר. קרטונים מכילים ציפוי פלסטיק פנימי שימנע רטיבות באריזה החיצונית, שקיות מכילות פחות נפח של פלסטיק. ההבדל יכול להיות באיכות הפלסטיק. אכן, החומרים של החלב בקרטון לעיתים "בטוחים" יותר, אבל קרטונים כאלה נמכרים במהדורות מיוחדות ויקרות. לחלב בקרטון אין יתרון מלבד הנוחות שלו, והעובדה שהוא לא מתפוצץ ומרטיב את סביבתו, כך שהוא נח לצרכן. אפשר גם לסגור אותו הרמטית, וכמובן התאריך האחרון לשיווק רחוק יותר – עוד יתרונות שיתנו לצרכן העדפה, אם הוא מחפש חיים של לוקסוס.

אלא מה? ככל שחלב מפוסטר יותר (ובמעלה יותר גבוהה) כך האיכות שלו יורדת, ותאריך התפוגה שלו מתרחק. כך יוצא שחלב בקרטון קרוב לתאריך התפוגה שלו הוא פחות טרי מחלב בשקית קרוב לתאריך התפוגה שלו, ומן הסתם בריא פחות. כלומר, שקית חלב היא גם טעימה יותר, וגם טריה יותר. ראוי לציין שתנובה טוענת שלהנחה זו על טריות החלב אין אחיזה במציאות, "גם בטעם אין כל הבדל בין תכולת האריזות". שיהיה.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

One thought on “על מיתוס החלב בשקית

  1. שמוליק הגיב:

    כשאתה אומר "פסטור על" אתה מתכוון לחלב העמיד.

    החלב בקרטון הרגיל (זה עם הפקק) עובר פסטור רגיל כמו חלב בשקית, ואין לבלבל אותו עם חלב עמיד.

    אני אישית לא מוצא שום יתרון בחלב רגיל בקרטון: הוא יקר יותר ומייצר יותר זבל בנפח ובסוגי הזבל.

    אולי היתרון היחיד הוא שיש לו פקק. נו.

השאר תגובה