אלוהי המתמטיקה

אפשר לשרטט את התנאים האפריוריים של קאנט כפונקציה מתמטית גזירה בעלת טווח כלשהוא על פני מימדים כגון הזמן והמרחב. במובן הזה ניתן גם לדבר על מימד נוסף אפריורי של תפיסת הטוב, אותו ציין פלוטינוס. כל פעולה מתמטית בין המימדים הללו, תתן תובנה על העולם. מהירות לדוגמה היא יחס בין זמן למקום, היסטוריוסופיה היא יחס בין טוב לזמן, וכו'. במילים אחרות: קיימים רק חמישה מימדים – אורך, רוחב, עומק, זמן ומוסר. כל השאר הם רק יחסים כמותיים ביניהם. מבחינה זו אלוהים הוא המקסימום והמינימום.

כשאתם אומרים שאלוהים נמצא בכל אתם מתכוונים לזה שאלוהים נמצא בקואורדינטות (אינסוף, אינסוף, אינסוף). כשאתם אומרים שהוא היה הווה ויהיה, אתם מתכוונים לזה שהוא נמצא בקואורדינטה פלוס-מינוס אינסוף. וכשאתם אומרים "אני ה' עושה כל אלה" ("עושה שלום ובורא רע") אתם מתכוונים גם כן שאלוהים נמצא בקצה הציר, או שמא מכסה את כל מרחב המוסר.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה