Knowledge Wants To Be Free

ניל פרגוסון, הוא אחד מההיסטוריונים הבולטים כיום בעולם, וב-2004 הוכתר בתור אחד מהאנשים המשפיעים בעולם על ידי טיים ב-2004. ספרו "עלייתו של הכסף", יצא בעברית ב-2011. ב-2011 הוא הוציא באנגלית את ספרו השני, "ציוויליזציה, המערב וכל השאר", שכעת רואה אור גם בעברית בהוצאת "עם עובד". בספרו הוא מנסה להתמודד עם השאלה שמעסיקה לא מעט היסטוריונים כיום, ברמת המקרו: מה גורם לעלייתן ושקיעתן של ציוויליזציות, ברמת המיקרו: מה גרם לציוויליזציה האירופית לשלוט בעולם במשך 500 השנים האחרונות, מה גרם לעליה המהירה כל כך שלה במונחים היסטוריים, והאם היא שם כדי להיות לנצח, או שבעולם המשתנה של היום היא עשויה לאבד את הבכורה לציוויליזציה המזרח-אסייתית, לדוגמה.

לדעת פרגוסון קיים מתכון מנצח לעליה של ציוויליזציה, ומרגע שהוא נתגלה אין מה שיעצור בעדה. אלא שאם כמה גורמים גילו את המתכון הזה, כאן כבר נכנסים לתחרות ומי שמיישם את המתכון בצורה הטובה ביותר, הוא זה שיעלה על חשבון האחרים. המתכון כולל שישה "יישומי על" (ואלה הם: תחרות, מדע, זכויות קניין, רפואה, חברת הצריכה, מוסר עבודה), שלמזלה של אירופה (ולא משנה כעת למה בדיוק) היא גילתה אותם לפני שאר העולם. [1]

הבעיה של פרגוסון היא ההתייחסות ליישומי העל האלה כאל סיבה לעליית הציוויליזציות, במקום להתייחס אליהן כאל תוצאה. כלומר, חלק מיישומי העל האלה כבר היו בשימוש ציוויליזציות קודמות, שלא עלו מפני שכמכלול הן לא מיצו את המקסימום מצירוף השימוש בכל יישומי העל האלה. אירופה כן מיקסמה את הפוטנציאל מהשימוש בהן, וגורלה שיחק לה. אותה מקסימיזציה של יישום האפליקציות הללו, האם הוא הסיבה הבלעדית לעליית הציוויליזציה או שמא יש לה עצמה סיבה נוספת? הרי זהו משהו בתרבות האירופית שאפשר לה לעשות את המקסימיזציה הזו לעומת משהו בתרבויות אחרות שחסם את המקסימיזציה הזו מפניהם?

אימוץ חידושים ככח מניע בהיסטוריהאת הטיעון הזה מביא דוד יעקובסון בספרו "אימוץ חידושים ככח מניע בהיסטוריה" שיוצא כעת בהוצאת רסלינג. מהו הגורם המתמרץ את המקסימיזציה הזו? יעקובסון מציע את החדשנות, כלומר את אי הקפיאה במקום ואימוץ טכנולוגיות חדשות, שמתמרצות בתורן את האפליקציות הללו. התמריץ כפי שהוא קורא לו בשמו הוא הדמוקרטיזציה, ומשמעה: הוצאת החידוש מרשות אליטת הידע המצומצמת והנחלתו לציבור הרחב. הדוגמאות שהוא מביא לסוכני דמוקרטיזציה הן הכתב, הגלגל, הדפוס וכו' – הוא מראה איך הנחלת הטכנולוגיות הללו לציבור הרחב יצרו אפקט של כדור שלג שהועיל לחברה. התועלת דירבנה את האפליקציות שמדבר עליהן פרגוסון, אלא שהמניע לעליית הציוויליזציות היה החדשנות ולא האפליקציות עצמן.

בבסיסו של הטיעון של יעקובסון ניתן למצוא יסודות אנרכיסטיים, שעיקרם: על מנת ליצור את הקידמה יש לתמרץ את הדמוקרטיזציה, יש לעשות זאת באמצעות מניעה של חסימת התפוצה שלו והותרתו ברשות ההגמוניה השלטת. בהנחה שהידע נתגלה והיישום שלו קיים בפוטנציה, האם ייעשה בו שימוש, והאם השימוש יהיה מצומצם או המוני? במידה ויישום הידע יהיה המוני, הרי שהדמוקרטיזציה של הידע תדרבן את הקידמה. עצם ההסתרה של ידע חדש ואי שיתופו, מונע את השגת היתרונות הגלומים ביישום הידע. מרגע שידע חופשי, מרכז הכובד עובר אל המשאבים שיאפשרו ליישם את הידע – ציוויליזציה שיהיו לה את המשאבים, תצבור יתרונות. ואז הרעיון מתקרב לסוציאליזם: האם הידע בלבד אמור להיות שיתופי, או שגם המשאבים אמורים להיות שיתופיים? אם המשאבים שיתופיים, הרי שהדמוקרטיזציה תהיה נרחבת יותר והדבר יועיל לכולם. עצם הקנאות לקניין פרטי, חוסמת את הדמוקרטיזציה ומכאן שאת הקידמה.

עלייתן ושקיעתן של ציוויליזציותבהזדמנות זו ראוי לציין ספר נוסף שיצא כעת בעברית, בהוצאת "ידיעות ספרים". "עלייתן ושקיעתן של ציוויליזציות", של שלום סלומון ואלד, שמתוך מוטיבציה ליישם על העם היהודי את הדעות ההיסטוריוסופיות שהצטברו אודות עלייתן ושקיעתן של הציוויליזציות, כולל פירוט ממצה של דעותיהם של 23 היסטוריונים שכתבו ב-2,400 השנים האחרונות, את מסקנותיהם – כולל ג'ארד דיימונד, לא כולל את פרגוסון (וכמובן שלא את יעקובסון).

כלומר, כל אחד יכול לגלות את המתכון הזה וליישם אותו, ואין לאף אחד עליונות אינהרנטית. אם מישהו הצליח לגלות את המתכון לפני האחרים, הרי שזה בגלל יתרונות נסיבתיים. הטיעון הזה משמש גם את ג'ארד דיימונד בספרו "התמוטטות" שהופיע ב-2005, ובעברית ב-2008 עם הוצאה מחודשת לאחרונה ב-2013.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה